ליטל שמש: התייחסות שלך או סיכום שלך של מה שראינו היום בסיעת ש”ס, גם ראש הממשלה נתניהו הגיע לחזק, ראינו שם גם את יריב לוין, עושה רושם שלא מתכוונים לוותר על המאבק הזה סביב שובו של אריה דרעי.
לרשום את הילדים למוסדות חינוך בי-ם? כנסו: טופס הרשמה דיגיטלי
בעלי עסקים? תצמחו עליו: גם לכם מגיע לצמוח עד למקום הראשון
שרי רוט: בהחלט לא מתכוונים לוותר, וכמו שאמר נתניהו ‘אח שלי בצרה אני בא אליו’. אז הוא בא אליו גם היום לישיבת הסיעה. האמת שהתכנסות הזו קצת הזכירה לי אסיפה של אופוזיציה. אמרתי לעצמי כשעמדתי שם: אז מי הקואליציה בעצם? יכול להיות שהיא בית המשפט העליון?… וכאן יושבים 64 אנשים, שאמנם נבחרו על ידי העם, אבל בקטנה, כי מה העם, העם קובע כאילו?… מה העם מבין… אין לעם שום שכל להבין מהי פסקת ‘סבירות’ ומהו ‘מבחן האדם הסביר’.
והאופוזיציה הזו כאילו מתגוננת מול הקואליציה החזקה, השלטת במדינה. זאת התחושה שאני הסתובבתי איתה.
אנקדוטה שנגעה לליבי, יותר מהכל, ואני חושבת שזה בעיני הכי לזכותו של אריה דרעי – היתה שם השרה גלית דיסטל, ומכל מה שהיה לה להגיד, הדבר שהכי נגע לליבי היה, כשהיא אמרה: כשהיה לי עניין אישי פניתי לאריה דרעי, הוא עשה הכול כדי לעזור לי. לא יודעת, עם כל הציניות שלנו, העיתונאים הפוליטיים, פה בכנסת לפעמים יש רגעים שאתה אומר לעצמך: וואלה, יש לבן אדם הזה זכויות מעבר להיותו הקול המתון בקבינט או שר בעל עוצמה וכל הדברים האלו.
אבל כללית העסק היה עצוב. זה היה כמו ניחום אבלים, היה חסר רק האוהל. כולם הגיעו לנחם את ה’אבל’ ואמרתי לעצמי: יש מישהו מלמעלה ששולט עליהם… עכשיו שב, עכשיו תחשוב, עכשיו תעמוד, הם לא באמת חופשיים. וזה כואב.
ליטל שמש: אז אם דיברנו על השינויים במערכת המשפט, יו”ר האופוזיציה יאיר לפיד קורא היום להקים ועדה נשיאותית לבחינת השינויים. הנשיא הרצוג מצידו מחליט לבחון את ההצעה. מה את אומרת? זה מה שישיב את הסדר על כנו?
שרי: תראי, שמעתי הרבה עיתונאים שמבקרים את הרצוג על זה שהוא לא עמד נחרצות וחד משמעית נגד הרפורמה במערכת המשפט. עכשיו אני שומעת קולות שקוראים לו: בוא תהיה ‘המבוגר האחראי’ וכן תנסה לעשות סדר, אז יפה. כבר הוא בסדר… הוא כבר כן כשיר לעשות פשרה? לפני כמה ימים שמעתי הצעה שהתגלגלה, שאני לא יודעת אם הצדדים ייקחו אותה אבל היא התגלגלה: אתה הנשיא תעניק חנינה לאריה דרעי ובעד זה אנחנו נסכים, אולי, לפשרות ברפורמה במערכת המשפט. הדברים האלו מתגלגלים כל הזמן, אני לא חושבת שזה שיאיר לפיד נשא קריאה לבוז’י הרצוג – זה מה שיוביל אותו לעשות את הפשרה.
והשאלה היא האם בכלל הצדדים רוצים פשרה, כמו שזה היה נשמע לי היום, באסיפה בכנסת, יש נחישות גם מצד שר המשפטים יריב לוין וגם מצד ראש הממשלה נתניהו ללכת עם הרפורמה הזו עד הסוף. ואני רוצה לומר שאני קצת מופתעת, כי חשבתי בתחילה שנתניהו יהיה זה שישים את הברקסים ללוין. אני חושבת שהוא מבין, אחרי פסילת אריה דרעי, שבעצם אם חפץ חיים פוליטיים הוא, אין לו הרבה ברירות, הוא חייב להתקדם עם הרפורמה הזאת ועד הסוף. ויפה שעה אחת קודם.