בפרשת השבוע “בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו”, עם ישראל יצא מעבדות לחירות, אבל פרעה היה צריך לקבל עוד שלוש מכות עד ששחרר בפועל את עם ישראל.
מי שראה את הכינוס שהתקיים היום לכבודו של הרב אריה דרעי, בהשתתפות ראש הממשלה וכל מרכיבי הקואליציה, ראה את ניצני מלחמת השחרור של עם ישראל מידי השלטון הדיקטטורי.
אנחנו נכונן פה מחדש את הדמוקרטיה שאבדה בשנים האחרונות. עמדנו פה בכנסת ודיברנו, אבל מי שהחליט החלטות היו השופטים העליונים, פה מהבניין הסמוך, בבית המשפט העליון.
במשך שנים רבות טענתי שזה שהם עדיין נותנים ליהודים חרדים זכות בחירה זה לא מובן מאליו. יכול להיות שיבוא יום וגם את זה הם ישללו מאיתנו. שמענו פה אמירות “אין להם זכות להקים מפלגה ללא נשים”. מחר יגידו שאין להם זכות להקים מפלגה עם בעלי זקנים. ברגע שהם בעלי הבית – אין דמוקרטיה.
אבל למה לדבר על העתיד? בואו נדבר על מה שכבר קרה: בעזות מצח שללו את זכות הבחירה של 400 אלף בוחרי ש”ס ושל שניים וחצי מיליון יהודים שבחרו בממשלה הזאת, באמצעות עילה משפטית של “סבירות”. אני לא נכנס לעניין הזה של “ההשתק”, שכולם יודעים שזה שקר. הרי כל אזרח בישראל ידע שהרב דרעי פרש מהכנסת רק לקדנציה ההיא. אבל בית המשפט התעלם מזה.
מי ששלל מ-400 אלף בוחרי ש”ס את כהונתו של הרב דרעי כשר, ישלול את זכות הבחירה של כל היהודים החרדים, אחר כך את כל היהודים המתנחלים, ואחר כך תישאר זכות בחירה רק בידי הפריווילגים כמו שהיה בימי יוון העתיקה.
לשלול מינוי של שר, זה לשלול את זכות הבחירה של בוחריו. שהרי הממשלה יונקת את סמכותה מחברי הכנסת, שהם מונו על ידי העם. אגב, גם הרשות השופטת צריכה להיבחר על ידי הציבור, כמו שקורה בארצות הברית ובכל המדינות הדמוקרטיות.
אלא שלעת עתה, אנחנו מדינה אנטי דמוקרטית, שקבוצה שגרה בין רחביה לצפון תל אביב, והם מחוקקים את החוקים, ממנים את עצמם, וכובשים את השלטון. השוללים את זכותה של הכנסת לחוקק ולתקצב בניגוד לדעתם של השליטים בבג”ץ.
היום הוכרזה מלחמת השחרור. צריך ללכת עם זה עד הסוף, נקים את הדמוקרטיה, נשמור על זכויות המיעוט, שהרי מי כמונו כמיעוט יודע לשמור את זכויות המיעוט. לא כמו שאתם מתיימרים לשמור על זכויותינו, אבל מעולם לא עשיתם את זה.
נציגי הציבור בכנסת תפקידם להגן על זכויות המיעוט מפני הממשלה. לא השופטים שמעולם לא הגנו על דלת העם.