אופייה המיוחד של מדינת ישראל, המגדיר אותה כמדינה יהודית-דמוקרטית, טומן בחובו אתגרים רבים הבאים לידי ביטוי במערכת החוק. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בשלל נושאים וביניהם גם חוק הירושות.
בעוד שמערכת המשפט הישראלית מבוססת ברובה על הדין העברי העתיק, כשעוסקים בנושא דיני ירושות, התפתחות החברה הישראלית במרוצת השנים – הובילה לשינויים משמעותיים בחקיקה. כתוצאה מכך נוצר מצב בו לעיתים החוק הישראלי סותר את ההלכה היהודית.
בכתבה זו נעסוק בשאלה מהי ירושה על פי דין תורה ומה ההבדל בינה לבין ירושה על פי חוק? הישארו איתנו.
מהי ירושה על פי דין תורה?
בעת מותו של אדם, כל רכושו עובר לבניו באופן מיידי ללא כל צורך בצו ירושה. בתורה נאמר “והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם” ומכאן למדו פוסקי ההלכה, כי ירושת אב עוברת לבנים בלבד לאחר מותם. במידה שלאדם יש בנות בלבד, ירושתו תעבור לבנותיו. דין זה נלמד מפרשת ‘בנות צלפחד’ בה מסופר על אדם בשם צלפחד בן חפר שמת והותיר אחריו בנות בלבד, ולכן ירושתו עברה אליהן. דין זה נובע משום שבימים עברו, עם ישראל היה מחולק לשבטים וכאשר בת הייתה יורשת את אביה ונישאת לבן שבט אחר, נוצר מצב בו ירושות מועברות משבט לשבט.
ההבדלים בין ירושה על פי דין תורה לירושה על פי חוק במדינת ישראל
החוק הישראלי קובע כי כל רכושו של אדם לאחר מותו מתחלק באופן שווה בין ילדיו, בנים ובנות כאחד. במידה שהותיר אחריו בת זוג (או לחלופין, אישה שהותירה בן זוג) חצי מעיזבונו של הנפטר יעבור לבת זוגו וחצי יתחלק בין בניו ובנותיו באופן שווה.
על מנת להוציא את הירושה לפועל, על בני המשפחה להוציא צו ירושה. במידה שהמנוח ניסח צוואה, בה הוא מפרט אודות חלוקת רכושו ונכסיו, בני המשפחה חייבים לציית לצוואתו. לעומת זאת, ירושה על פי דין תורה מועברת ישירות אך ורק לבניו של המנוח ולא לבנותיו.
מהן סמכויות בית הדין הרבני בנושא ירושה?
על אף שהחוק הירושה הישראלי אינו תואם לחוק על פי דין תורה, בית הדין הרבני מוסמך לדון בנושא ירושות למעוניינים בכך. מתוקף סמכותו הוא רשאי להחליט על חלוקת נכסי העזבון, להוציא צו ירושה וצו קיום צוואה. סמכויות אלו ניתנות לבית הדין הרבני אך ורק בתנאי שכל היורשים חתומים על הסכמתם.
היחס כלפי נשים בירושה על פי דין תורה
ההלכה היהודית אינה רואה בנשים יורשות פוטנציאליות, אך אין הדבר אומר כי הן תישארנה ללא דבר. על פי דין תורה, ישנן דרכים שמטרתן להבטיח את חייהן הכלכליים של בנות המנוח ואלמנתו.
• מזונות הבת – במידה שבנות המנוח עדיין לא נשואות, חלה חובה על אחיהן לפרנס אותן מכספי הירושה עד שיכנסו תחת חופה וקידושין. יתר על כן, אם מעטים כספי הירושה, הכספים יועברו לבנות ואחיהן יפרנסו את עצמם.
• עישור נכסים – ההלכה היהודית, המבוססת בדין זה על “מסכת כתובות” קובעת כי בנות שאינן נשואות ומתייתמות מאביהן, זכאיות לחלק מכספי הירושה כנדוניית נישואין. נהוג כי אבות המחתנים את בנותיהן נותנים להן מתנת נישואין, ולכן, אם אבי הבת לא הספיק לתת אותה לביתו היא זכאית לדרוש אותה מכספי ירושתו של אביה.
• מזונות אלמנה – באשר לאלמנת המנוח הדין הוא, שכל זמן שלא תבעה אשת המנוח את סכום כתובתה, רשאית האלמנה לגור בביתם המשותף ועל בניה לפרנסה באופן מלא, בהתאם לרמת חייה. נוסף על כך, אם בעלה המנוח היה חי ברמת חיים גבוהה משלה, חובת היורשים לפרנסה לפי רמת חיים זו, על אף שהיא גבוהה יותר ממה שהייתה רגילה לאורך כל חייה. אם חיה האלמנה בדירה שכורה, חובה על בניה לשלם את שכר הדירה.
אין ספק שמדובר בנושא רגיש שעלול לעורר מחלוקות בין בני המשפחה וקרו מקרים רבים בהם התגלעו סכסוכים משפחתיים כבדי משקל בישראל. מומלץ להיוועץ בעורך דין ירושות וצוואות לפני שניגשים להליך רגיש זה, בהצלחה.
הכתבה בשיתוף קמרי ושות’ משרד עורך דין צוואות וירושות – אתר: guykamri-law.co.il
כתובת: מגדל we, דרך מנחם בגין 150 תל אביב
• אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.