שרי רוט: “אל תגידי לי שלש”סניקים אין שכל בשביל ללמוד משפטים”

מנדי גרוזמן: שרי, תגידי, דרעי, הוא דה ז’ה וו, אה? כל חייו בסיפור הזה…

שרי רוט: האמת היא שנעלו אותו בצביתה ולפיתה כזו שאני מתקשה לראות איך הוא יוצא מזה. בסדר, ימנו ממלא מקום, ישימו נציג מטעמו, אבל בוא, זה סיפור של עוד 6 שנים עד שמסתיים לו הקלון, אני לא רואה איך הוא יוצא מזה.

מנדי: זה אפילו לא הקלון כבר, לכאורה, אם זה השתק שיפוטי אז זה זהו זה… זה סופי.

שרי: לא, ברגע שיסתיימו שנות הקלון שלו אז לכאורה הוא יוכל לחזור.

מנדי: לא קשור, הוא התחייב לא לחזור.

שרי: מה זה לא לחזור, זה לא לכל החיים. אני מניחה, כלומר אני בעיקר רוצה להניח – שלא. אבל שוב, הם ינסו לעשות איזשהו צעד, ובית המשפט יחנוק אותם ויגיד ‘לא’. אני שומעת על כל מיני רעיונות, יושבים טובי המשפטנים, יש להם את משה ארבל, תותח משפטי,  יש את יריב לוין, לא חסר מי שיישב על המדוכה ויחשוב על רעיונות. אבל! חושבים על רעיון, וכל אחד מבין שכל רעיון של צעד אחד קדימה, בית המשפט יעשה להם שני צעדים אחורה. זה נראה שכאילו בית המשפט סימן פה מטרה, ולקח לעצמו צד.

תשמע, אני שומעת אנשי ימין שאומרים לי, אי אפשר להיות פה ימני במדינה, זה לא יעזור. נצביע לימין, ובית משפט יחייב אותנו להיות שמאל. ואתה רואה את זה בכל דבר שקורה, וזו בעיה. אני חושבת שהצד שענת מייצגת אותו יכול למחוא כפיים ולשמוח.

ענת סרגוסטי: זה לא עניין של למחוא כפיים. שרי, או שיש חוק במדינה או שאין חוק במדינה. בית משפט לא יצא נגד דרעי. בית משפט מייצג את החוק, אין בן אדם שהוא מעל לחוק. אין אופציה כזאת. דרעי הוא עבר עבירות ולא יכול להיות שר, זה נורא פשוט. זה לא עניין של מחנה אחד או אי אפשר להצביע לימין.

אפשר להצביע לימין, ימין זו עמדה לגיטימית, אבל שלא יהיו פושעים בממשלה, שלא יהיו עבריינים, זה נורא נורא פשוט. אפשר להצביע לימין, אפשר להצביע לאנשים נקיי כפיים. יש אנשים נקיי כפיים. גם בימין וגם בשמאל. ומי שלא נקי כפיים שיואיל בטובו ויישב בבית. מה זאת אומרת? כן קלון, לא קלון, אני לא מצליחה להבין את הדיבור הזה כאילו בית משפט עכשיו מתגייס נגד  הצבעה של הימין.

אריה דרעי יכול להיות חבר כנסת מהשורה ולשרת את העם ואת המצביעים שלו בוועדות. המצביעים שלו לא הצביעו לו להיות שר, המצביעים שלו הצביעו לו להיות חבר כנסת. על זה היו הבחירות. הבחירות הן לבחור אנשים לכנסת, לא לממשלה, זה לא בחירות ישירות כאן. ככה זה עובד.

שרי: יופי, שמעתי את מה שאת אומרת ענת. עכשיו בואי אגיד לך משהו: אם היה מדובר פה על ספר החוקים, עבר על החוק לא עבר על החוק, יושבים 11 שופטים ואומרים כן או לא, עבר או לא עבר על החוק, אני מסכימה איתך. אבל השאלה היא לא זאת. השאלה היא במונחים שקשורים לסבירות דעתו של בן אדם, לכן השתק או לא השתק,

הרי לא כל 11 השופטים אמרו שיש כאן השתק. ולא כל 11 השופטים אמרו שיש כאן בעיה עם עניין הסבירות. כל אחד מהם אמר משהו אחר. עכשיו ענת, את משפטנית. את הרי יודעת שבמשפטים זה לא אחד ועוד אחד הם שניים. במשפטים, שני תלמידים במבחן במשפטים יכולים לכתוב תשובה אחרת לגמרי, כולל כן זכאי או לא זכאי, ושניהם מקבלים מאה במבחן. למה? כי כל אחד מהם אימת את דעתו והביא פסקים ותקדימים והסביר למה הוא צודק.

ענת: אבל 11 שופטים אמרו שהוא לא יכול לכהן כשר.

שרי: שניה, תני לי לסיים את הטיעון שלי. ולכן, במשפטים אין כן או לא, יש רוב. עכשיו, אני טוענת שאם הרוב היה רוב של שופטים שונים, אחרים, נגיד 11 אלרונים, או 11 בוזגלואים, או 11 מכלופים או 11 אחרים התוצאה היתה שונה.

מנדי: גם אלרון לא הכשיר אותו, אגב. צריך להזכיר את זה.

שרי: נכון, אבל בנימוק אחר.

ענת: אבל יש שם גם שופטים שאיילת שקד מינתה.

שרי: אני לא מדברת על שופטים שמרנים ולא שמרנים, דיברתי על דעה סבירה של שופטים. כשאת באה לעשות את מבחן האדם הסביר, הדעות שונות כשהשופטים שונים.

ענת: אבל היו שם סוגים שונים של שופטים.

שרי: את מדברת על שופט אקטיבי או לא, אני מדברת על משהו אחר. אם בית משפט עליון היה 11 שופטים חרדים, או 11 שופטים ש”סניקים, התוצאה הייתה שונה.

ענת: למה אין שופטים חרדים, שרי? אולי כי הם לא לומדים לימודי ליבה ולא הולכים לפקולטות למשפטים?

שרי: לא, לא, לא, אל תחזרי על האגדה הזו. אני מזמינה אותך לכנסת תפגשי כל ש”סניק במסדרון תשאלי אותם, איזה תואר יש לך? כמעט כולם יגידו לך, תואר במשפטים.

ענת: לא, משה ארבל הוא יוצא דופן.

שרי: לא יוצא דופן, ואל תגידי לי שלש”סניקים אין שכל בשביל ללמוד משפטים, היום כמעט כל ש”סניק מחזיק תואר במשפטים.

מנדי: אבל הם לא רוצים בעמדת השיפוט.

שרי: אז זו עוד שאלה, למה הם לא רוצים בעמדת השיפוט. למה אין להם אמון במערכת המשפטית.

מנדי: הם לא ניגשים.

שרי: קודם כל תספרי לי ענת מתי משה ארבל יקבל הצעה להיות שופט במדינת ישראל. בואי נתחיל מזה.

מנדי: בטח שהוא יקבל.

שרי: אני לא מאמינה.

ענת: את חושבת שהוא רוצה להיות שופט? הוא רוצה להיות חבר כנסת.

שרי: אני בטוחה שהוא רוצה להיות שופט, אבל אין לכך כמעט סיכוי פה במדינה.

ענת: אני לא יודעת, לא שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות שופט.

שרי: אני חושבת שבית המשפט העליון גרם לכך שהציבור החרדי, ובטח הציבור הספרדי-חרדי לא נותן אמון במערכת המשפט. ולכן התוצאה היא כמו שהיא. אין פה שאלה, האם הוא עבר עבירה על החוק כן או לא, האם בהינתן עבירות המיסים שהוא ידע עליהן או לא ידע האם הוא יכול להיות שר או לא. ופה יש שיקול של דעת השופט, מהי השקפת עולמו…

ענת: 11 שופטים, שרי.

שרי: 11 השופטים האלה! הם אלו שחשבו ככה.

ענת: אז תחליפי את השופטים כדי שדרעי העבריין יוכל להיות שר? אני באמת מתפלאה.

שרי: הייעוץ המשפטי של הכנסת חשב אחרת. אז מה, הוא לא למד משפטים?

מנדי: הייעוץ המשפטי של הכנסת הגן רק על החוק. ובאמת את החוק לא פסלו.

שרי: יש פה בעיה הסתברותית. האם בהינתן מה שהוא עשה סביר שהוא יחזור להיות שר.

מנדי: שרי רוט חושבת שהפסק הזה לא ראוי, ענת סרגוסטי חושבת אחרת…