כשהחילוני אומר: “אם כולם היו כמוך, המדינה הייתה נראית אחרת”

רבים מוטרדים מהקרע שנוצר בעם בעקבות תוצאות הבחירות, הקמת הממשלה החדשה והמהלכים שהיא מקדמת. לחלל האוויר הופרחו סיסמאות על ‘מלחמת אחים’, ‘מרי אזרחי’ וכדומה, אם כי נראה שגם מי שנשאו אותן נבהלו קצת מעצמם ומיתנו מעט את הטון. ועדיין הקיטוב הגואה מדאיג ומטריד.

גורמים מסוימים בזירה הפוליטית ובתקשורת מלהיטים את האווירה. מתפרסמים מאמרים בוטים מאוד כנגד הציבור החרדי. נסו לעשות תרגיל פשוט: לקחת את המאמרים האלה ולהחליף את המילה ‘חרדים’ ב’ערבים’. שום כלי תקשורת לא יפרסם מאמר כזה, ואם מישהו יפרסמו, יוגשו כנגדו תלונות במשטרה על הסתה לגזענות.

“אם כולם היו כמוך”

תעמולה זו יצרה בקרב חלקים מהציבור תחושה של דאגה, וזו מולידה תגובות זעם ועוינות. התוצאה היא הגבהת החומות בין חלקי העם, וכל צד מחריף את מתקפותיו ומתבצר בעמדותיו.

את הפוליטיקה והתקשורת לא נוכל לשנות כל-כך מהר, אבל את האווירה בציבור בידינו לשנות. לא על-ידי פולמוס בנושאים הבוערים, אלא על-ידי חיבור אנושי והיכרות אישית.

כולנו מכירים את הסיטואציה: יהודי חרדי פוגש יהודי שאינו שומר מצוות. זה יכול להיות בבנק, בתור למשרד ממשלתי, ליד מיטת חולה במרכז הרפואי. הם מתחילים לשוחח, מתעניינים זה בחייו של זה, ומוצאים שפה משותפת. בסיום שיחתם הם נפרדים בחום, והיהודי שאינו שומר מצוות אומר לחרדי: “אם כולם היו כמוך, המדינה הייתה נראית אחרת”…

וזה לוז הבעיה. ההיכרות של הציבור הרחב עם יהודים שומרי מצוות היא בדרך כלל מבעד לעיניה של התקשורת. זו מציגה אותם כגוש שחור, זר ומאיים. אבל כשאתה פוגש את האדם היחיד ומשוחח איתו, אתה רואה לפניך בן-אדם כמוך, חביב ובעל חוש הומור, המוטרד מאותן בעיות שמטרידות אותך. ועדיין אינך יכול להשתחרר מהתחושה שהוא יוצא מן הכלל ושלא כולם כמוהו.

המודל לחיבור

את העבודה הזאת עושים יום-יום יותר מאלף שליחי חב”ד ברחבי הארץ. הם פוגשים יהודים בעיתות שמחה ולהבדיל בשעות אֵבֶל, בבר-מצווה ובחתונה. בפעילויות החגים ובביקורי בית שגרתיים. המפגשים האלה יוצרים קרבה ומעלים על פני השטח את המכנה המשותף המאחד את כולנו.

רבים מהם יכולים לספר כי בתחילה, כשבאו לעיר, ליישוב או לשכונה, היו שחששו מפניהם. היו שאף נלחמו בהם ותקפו אותם. במהרה התברר להם כי הדוב המאיים אינו אלא זוג צעיר וחביב, שכל כוונתו רק לעשות טוב, להאיר, לחבר, להוסיף אהבה וקירוב לבבות. במהרה היריבים נהפכו לחברים ולידידים.

את החיבור המופלא הזה אפשר היה לראות בערב ההצדעה הענק שנערך בשבוע שעבר. היו שם נציגי כל שכבות הציבור. כולם הרעיפו שבחים על ‘השליח שלהם’ ועל תרומתו לקהילה המקומית. זה המודל שבעזרתו אפשר לאחות את הקרע ולחבר את כל שכבות העם לאחדות היהודית המשותפת.