לאחרונה דובר רבות על תאונות עבודה שהובילו לפציעות או למוות. אין ספק שאחריות המעסיק על בריאותו ובטיחותו של העובד במהלך יום העבודה היא מוחלטת, ותזכה את העובד או את קרוביו בפיצוי אם חלילה יפגע.
אולם לא תמיד ברור היכן מסתיים גבול האחריות במקרה בו עובד נפצע במהלך פעילות מטעם העבודה – כגון: השתלמות, טיול, טורניר וכו’. חשוב לדעת, כי יש מקרים בהם העובד עלול שלא לקבל פיצוי גם אם נפגע.
באילו מקרים תאונה שהתרחשה במהלך טיול או השתלמות תחשב לתאונת עבודה?
הדעה הרווחת היא שעובד תמיד יהיה זכאי לפיצוי, אם נפגע בתאונה שהתרחשה במהלך פעילות מטעם העבודה, גם אם לא במקום העבודה עצמו, כגון: השתלמות, טיול, טורניר ועוד, אך דבר זה אינו נכון בכל המקרים.
בימים אלה ניתן על ידי ביה”ד הארצי לעבודה פסק דין, לפיו עובד שיצא להשתלמות ונפצע כשניסה לסייע לאחת המשתתפות להרים תינוק להסעה, לא יוכר כזכאי לפיצוי כתוצאה מתאונת עבודה.
אמת המידה לקביעת האירוע והכרתו כתאונת עבודה תבחן לעומק על ידי ביה”ד ותהיה תלויה בעמידה בתנאים מסוימים. לדוגמא: באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודה או למקצועו של העובד? האם למעביד יש עניין לקיים את אותה השתלמות או חופשה בזיקה לעבודה? מה חלקו של המעביד בעידוד העובד להשתתף באירוע זה? וכו’.
רק במידה וביה”ד ישוכנע כי מדובר באירוע הקשור דיו לעבודה, אזי יינתן פיצוי.
בדוגמא שלפנינו, לא היה כל עניין וקשר בין ההשתלמות והנושאים שנדונו בה לבין עיסוקו של העובד. המימון שבוצע על ידי המעביד לא היה יותר מאשר הטבה כלכלית עבורו, ולכן העובד לא זכה לפיצוי.
מדוע הצטרפות של בן משפחה להשתלמות או טיול עשויה להשפיע על הפיצוי ?
כל מקרה יבחן לגופו. מחד, ההצטרפות של בן משפחה עשויה להצביע על ההשתלמות כסוג של בילוי או הטבה שאינה קשורה לעבודה, ובמקרה כזה לא יינתן פיצוי.
מאידך, ישנם מצבים בהם המעסיק מאפשר צירוף של בני משפחה, ואף מממן זאת כחלק מתנאי העבודה. תביעה לפיצוי במסגרת זו מגבירה את הסיכוי להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
לכן, בטרם יציאה לפעילות, מומלץ לבדוק היטב את מטרת החופשה או ההשתלמות, לוודא שלמעביד קיים אינטרס שהעובד יצא להשתלמות, והוא מוכן תמורתו לממן גם את בן המשפחה שמצטרף. אך חשוב לדעת שההכרה בתאונת העבודה לא תחול על בן המשפחה שהצטרף.
האם בתי הדין לעבודה נוטים ללכת לקראת העובדים או לקראת המעביד ?
באופן כללי בתי הדין לעבודה שואפים לאזן את יחסי הכוחות, ורגישים לכך שמטבע הדברים העובד הוא גורם מוחלש בתוך מערכת היחסים של עובד-מעביד. על כן, הפסיקה הכללית מצביעה על מגמה שהולכת לקראת העובד, עד כמה שחוקי וצודק בנסיבות העניין.
צילום: משרד עו”ד עמיקם חרל”פ ושות’
במקרה של תאונות עבודה בפעילות משנית כמו חופשה, מגמת הפסיקה תתבסס על בחינת התנאים כגון: סוג העניין והקשר הסיבתי שבין השהות בהשתלמות לבין מקום העבודה, זהות המארגן, מקור המימון והעניין שיש למעביד בהשתלמות או בפעילויות דומות אחרות.
כיצד ניתן למקסם את הסיכוי לקבל פיצוי במקרה כזה?
מאחר ובחינת מקרים מסוג זה על ידי בית הדין תלויה במידה רבה בנסיבות להתגבשות המקרה והיכולת של הנפגע להוכיח קשר ענייני וסיבתי בין שלושת הגורמים: המעביד, האירוע והתאונה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה, כיוון שטווח הטעויות שניתן לבצע בתום לב בעניין מסוג זה הוא גדול מאוד.
האם בקשת אישור מקדים מהמעסיק שמדובר בפעילות במסגרת העבודה עשויה לסייע לי לאחר מכן להוכיח כי אני זכאי לפיצוי ?
כמובן שאישור מקדים מהמעביד על כך שמדובר בהשתלמות בנושא הקשור אליו ולעבודתו, וכי הוא מבקש שהעובד ישתתף כחלק בלתי נפרד מזמן העבודה, יסייע רבות להכרה במקרה של תאונה תוך כדי השהות במסגרת ההשתלמות, כתאונת עבודה על כל המשתמע מכך.
מהי הטעות השכיחה ביותר שעובדים עושים, ופוגעת בסיכויים לקבל פיצוי ?
חשוב מאוד לפנות לקבלת טיפול רפואי, סמוך ככל האפשר לזמן הפציעה, ולציין בפני הגורם המטפל שהתאונה התרחשה במהלך אירוע מטעם העבודה, על מנת שהדבר ירשם בפרוטוקול באופן ברור. מה שעשוי לסייע רבות בתהליך ההוכחה שאכן מדובר בתאונת עבודה. כמו כן , כשמדובר בנזק משמעותי יש להתייעץ בדחיפות עם עורך דין המעורה בתביעות מסוג זה.
עובדים רבים אינם מודעים לכך שלרישום שמתבצע סמוך לתאונה, יש משמעות עצומה בבחינת הנסיבות להתגבשות המקרה ולהערכת הנזק, ונוטים לשכוח לציין זאת בהגיעם למרפאה או לחדר מיון. זה מאוד חבל, מפני שהרישום הראשוני הוא בעל משמעות רבתי ובנוסף לכך, הסיכון לוויכוח על אמינותו בשלב מאוחר יותר הינו מינימלי.