איך מעריכה המשטרה כמה משתתפים מגיעים להפגנה? משה שטיינמץ מ’כאן חדשות’ חשף היום את המודל אותו הכינה היחידה הגיאוגרפית במשטרת ישראל, לפני כשלוש שנים.
במצגת שהכינה היחידה לקצינים, נאמר: “המודל מאפשר בקלות ובפורמט אחיד מתוך ספר מפות ונוסחה פשוטה, לאמוד את הקהל בתאי השטח. זהו כלי עבודה לכל קצין מבצעים, קצין רישוי ומפקד תחנה”.
השיטה פשוטה: המשטרה מיפתה את אתרי ההפגנות וההתכנסות המרכזיים ברחבי הארץ, מדדה את שטחם במטרים רבועים וקבעה ארבע רמות צפיפות – הנמוכה שבהן אדם אחד בכל שני מטר רבועים והגבוהה חמישה אנשים במטר רבוע.
הקצין, כדי לאמוד מספר משתתפים, נדרש להעריך את רמת הצפיפות בכל אחד מתתי המתחמים שבהם מתקיים האירוע, ואז במפה המצורפת מופיעה לו כמות האנשים באותו תת מתחם – לפי רמת הצפיפות שהעריך.
הוא מסכם את תתי המתחמים ומקבל הערכה של מספר המשתתפים באירוע כולו.
יצוין, כי המשטרה בשנים האחרונות נמנעת מלדווח לציבור באופן רשמי על מספר משתתפים באירועים המוניים. עם זאת, הקצינים מבצעים כמובן הערכות – ואלה בדרך כלל מגיעות לאמצעי התקשורת, בדרך לא רשמית.
צילום: המשטרה
לפי המודל המשטרתי, במצב של צפיפות גבוהה בכיכר הבימה בתל אביב הערכת הקהל תהיה 42,800 איש.
בכיכר הבימה, אם רמת הצפיפות היא בינונית, דהיינו שלוש נפשות בכל מטר רבוע, הערכת המשתתפים תהיה כ-25,600 בני אדם.
מכאן ניתן להבין את ההערכה של 80 אלף משתתפים במוצאי השבת האחרונה, לאחר שהמפגינים התפרסו גם ברחובות מסביב לשטח הכיכר עצמה.
בכיכר רבין בתל אביב, במצב של צפיפות גבוהה בכיכר עצמה וברחובות אבן גבירול ומלכי ישראל הנושקים לה – נכנסים כ-165 אלף איש.
בכיכר המדינה ובמעגלים סביבה, במצב צפיפות דומה יכולים להתכנס כ-360 אלף בני אדם.
בהר הבית במצב של צפיפות גבוהה, בכל חלקי ההר, נכנסים 258 אלף מתפללים.