שופטת קבעה: שי ניצן הפלה לאורך שנים את אנשי הימין

בית המשפט בביקורת חסרת תקדים על התנהלותו של פרקליט המדינה עורך דין שי ניצן, בעת תקופת כהונתו כמשנה לפרקליט המדינה.

בהכרעת הדין במשפטו של אורי ברעם, שפרסם לפני כשלוש שנים וחצי שנים, סרטונים כנגד עורך דין שי ניצן, כיום פרקליט המדינה, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה מן הצדק שהוגשו בידי עוורך הדין עדי קידר שייצג את ברעם מטעם ארגון חוננו. בית המשפט קבע כי שי ניצן נהג באכיפה בררנית בכך שסגר באופן אוטומאטי תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל וערבים, בגין הסתה לפגיעה ביהודים, מתנחלים וחיילי צה”ל.

השופטת נאוה בכור הרשיעה את ברעם בעבירות של הסתה לגזענות ואלימות, השמדת ראייה ושיבוש הליכי משפט, וזאת בשל הקריאה בסרטון להרג שי ניצן וקריאות נגד ערבים, אך קיבלה במלואן את טענות עורך הדין עדי קידר, אשר טען להגנה מן הצדק, והביא ראיות לאכיפה בררנית של שי ניצן, והגדירה את התנהלותו כ”שערורייתית”.

“מקבץ ראיות ההגנה על ציר הזמן שבין אוקטובר 2008 לבין אוגוסט 2010 משקף התייחסות תמוהה של רשות האכיפה הרלוונטית כלפי גילויי פרסום אלימות קיצונים, מסוכנים ומסיתים, לאלימות/טרור/ גזענות, כלפי חיילים, יהודים, ואף שר בממשלת ישראל”, כתבה השופטת בכור בפסק הדין. “ברי כי יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות תורתית, כללית וכמעט נגועה באוטומאטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב האפשרות הממשית בעבירת ההסתה. כך כיצד קריאות המוניות ל’מוות ליהודים’, ‘סירוס המתנחלים’ ו’הרג חיילים’, אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ”ל?!”, תמהה השופטת, ובהמשך הוסיפה, “האם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות או טרור כמעשה שביום יום כמעט?”.

הסולן שקרא להרג חיילי צה”ל

בין השאר הציג עורך דין קידר בפני בית המשפט תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל שקראו ל”סירוס מתנחלים”, ערביה שקראה בהפגנה “מוות ליהודים”, מיצג במוזיאון שהסית נגד השר אביגדור ליברמן, ועוד. כולן נסגרו בידי שי ניצן.

הבולטת מכל היתה תלונה שהוגשה בעקבות מופע התרמה למען פעילות האנרכיסטים בישראל, במהלכו קרא סולן הלהקה שהופיעה באירוע, להרג חיילי צה”ל. תלונה הוגשה לשי ניצן אך זה החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום מכיוון שהתנצל.

“לא ברור מדוע מסתפק שי ניצן בהתנצלותו של סולן הלהקה ולא בהתנצלותו המידית של הנאשם מול חוקריו”, כתבה השופטת בכור. “מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה שקראה מוות ליהודים?”.

יש לציין כי ברעם טען בחקירתו כי מטרת הסרטון הפרובוקטיבי היתה להציף את האפליה שמנהיג שי ניצן בחקירת תלונות על הסתה.

השופטת ביקרה בחריפות בהכרעת הדין, את חוסר הטיפול בתלונות בגין התבטאויות של אנשי שמאל וערבים וקבעה כי הדבר גורם לתחושת אפליה בקרב אנשי הימין. השופטת קבעה כי חוסר הטיפול בתלונות, “הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מועטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ובצד זאת מתעצמת גם תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת, וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית”.

השופטת: התמהמהות בזמן התגובה

בנוסף מבקרת השופטת את התמהמהותו של שי ניצן במתן תשובות בגין תלונות על הסתה משמאל. “לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות אליו, על ידי שי ניצן, ניתנה בדרך כלל כעבור חודשים, ובדרך כלל תוך קביעה כללית בדבר אי התקיימות “אפשרות ממשית” לאלימות- ותו לא, ופעמים תוך אי פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר”.

“סופו של דבר אני סבורה כי הוצגו ראיות מספקות בדבר אכיפה בררנית כלפי הנאשם, כשאין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצידה, אך לפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון”.

עורך דין עדי קידר מארגון חוננו,  המייצג את ברעם, מסר בתגובה: “בסופו של יום בית המשפט קיבל את טענותינו במלואן ואף למעלה מכך, תוך שהוא מעביר ביקורת חסרת תקדים על רשויות התביעה ושי ניצן. אנו מקוים כי דברים אלו יתקבלו בפרקליטות, ויופסק לאלתר מסע הרדיפה אחרי אורי ברעם, והכל בשל העובדה שמדובר בשי ניצן”.

מארגון חוננו נמסר בתגובה: “קביעת בית המשפט מחזקת את טענותינו לאורך השנים. מדובר בהתנהלות חמורה המצריכה ניקוי אורוות בפרקליטות. בדרך כלל מניעי התנהגות של הפרקליטות נסתרים מאתנו. איננו יודעים מדוע, אבל באופן עקבי וברור המערכת פועלת דווקא כנגד עצמה וכנגד חייליה ואזרחיה, ואחר כך היא מתפלאת שלא נותר לה מספיק כוח נגד אויביה”.