“האחראי לאסון מירון”: עדויות הקצינים הבכירים במח”ש נחשפות

האסון במירון: בחקירתם במחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), מפקדי המרחבים הטילו את האחריות לאסון בהר מירון על מפקד מחוז צפון לשעבר, ניצב שמעון לביא.

כך עולה מעדויות בכירי מחוז צפון שחשף הערב (שלישי) משה שטיינמץ בתוכנית ‘בנימיני וגואטה’ ברשת ב.

בנוסף עלה, כי מפקדי המרחבים התריעו בפניו שלא ניתן לקיים את הגבלת מספר המשתתפים במתחמי ההדלקה במהלך ההילולה.

מיד לאחר האסון נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים, במטרה לבדוק את התנהלות המשטרה באירוע ואת היערכותה לקראתו. להב 433 חקרה, במקביל, את הגורמים האזרחיים – ושתי החקירות נסגרו עם הקמת ועדת החקירה הממלכתית, כחודשיים לאחר מכן.

חוקרי מח”ש בעיקר אספו חומרים, אבל גם הספיקו לזמן למתן עדות כמה שוטרים, בראשם מפקד מרחב כינרת ומפקד מרחב צפון של מג”ב.

החוקרים ניסו להבין אם ללביא הייתה אפשרות לבטל את ההילולה בשל הסכנות. מפקד מרחב כינרת, ניצב משנה אבי דניאלי, ניסה להתחמק:

שאלה: מפקד מחוז חזק שעומד על הרגליים האחוריות מבטל אירוע גם בסדר גודל של מירון?

תשובה: אני פועל על פי היועץ המשפטי של המחוז. אם הם מנחים לפתוח אז פותחים בתיאום המטה הארצי, זה אירוע מחוזי.

שאלה: מי הסמכות הבכירה ביותר האחראית על האירוע?

תשובה: מבחינתי מפקד המחוז.

שאלה: כשיש משימה כמו הגעת 3,000 איש למתחם באחריותו של מפקד מרחב וכשההר פתוח לקהל – האם מפקד מרחב בכלל יכול לאכוף דבר כזה או שאם מפקד המחוז החליט שפותחים אז מבצעים בכל זאת?

תשובה: אם מפקד המרחב או כל אדם חושב שהוא לא יכול לאכוף כזה דבר, הוא צריך להתריע.

שאלה: ואז?

תשובה: צריכה להתקבל החלטה אם לאפשר כניסה או לא.

שאלה: אז לפי הפרוטוקולים התריעו בפני מפקד המחוז, ובכל זאת הוא אמר ההר פתוח – אז אחריות של מי זה? מפקד המתחם או מי שהחליט שהכול פתוח?

תשובה: אני חושב שמפקד המבצע הוא מפקד המחוז והוא אחראי מבחינה פיקודית, כשאתה מפקד אתה אחראי לטוב ולרע.

גם ניצב משנה עמרם נידם, מפקד מג”ב צפון, הבהיר לחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים כי בעיניו האחראי הוא ניצב שמעון לביא:

שאלה: השנה קרה אירוע מצער בלשון מעטה שבו נהרגו 45 איש – מי אחראי שזה קרה?

תשובה: אני לא רוצה לשחק אתכם בשאלות בעלמא. המפקד אחראי על כל מי שתחתיו… אירוע מירון הוגדר שהמפקד שלנו, מפקד המחוז, הוא המפקד ואם אני הייתי מפקד המחוז אני הייתי אומר את מה שהוא אמר ביום שישי – שהוא אחראי למה שקרה.

החוקרים ניסו לברר אם אפשר לגלגל את האחריות על המפקדים הזוטרים יותר, אלו שהיו אחראים על מתחמי ההדלקה, שכמות הקהל בהם הוגבלה:

שאלה: אתה מסכים איתי שאם המסקנה היא שכמות האנשים היא זו שגרמה לאסון, אז אחראי הגזרה/מתחם לא עשה את העבודה כמו שצריך?

תשובה: לא. אני מסכים איתך עם ההנחה שאם האסון נגרם בעקבות ריבוי אנשים, האחריות לאירוע נשארת אצל אותם אנשים שאחראים על האירוע, קרי מספרי אחד אחראים על האירוע. אם בתולדות אהרון אירע האסון, מי שאחראי, לתפיסת עולמי, זה לא מפקד המתחם, אלא מפקד המחוז.

שאלה: האם מפקד המחוז יכול היה לבטל אירוע בסדר גודל של מירון, בשל בעיות בטיחות?

תשובה: לא לבטל, אלא יכול לא לאשר אותו. מפקד המחוז זה אחד הקצינים הכי אמיצים והכי ערכיים שפגשתי ואם היה חושב שאנחנו לא מוכנים הוא לא היה מקיים את האירוע – וזה בניגוד למפקדים אחרים במשטרה שהם פחדנים.

רב פקד לירז אמנו, שהייתה העוזרת של שמעון לביא, תיארה בפני החוקרים את ה”לחצים הפוליטיים” שהופעלו עליו טרם ההילולה, במטרה לאפשר הגעה המונית למרות מגיפת הקורונה:

“אני מקבלת הודעה נוספת מעוזר השר שאומר שבלשכת ראש הממשלה לוחצים ומבקשים לדעת מתי הישיבה. אני, חדשה בתפקיד, מתקשרת למפקד המחוז ואומרת לו שלשכת ראש הממשלה בתמונה – מה עושים? הוא ענה שהוא לא עובד אצלם והם לא מעניינים אותו. הסתכלתי מהצד ואמרתי ‘כמה אומץ יש לו'”.

בניגוד לדברי קודמיו, סגן ניצב משה ברקוביץ, לשעבר היועץ המשפטי של מחוז צפון, אמר לחוקרים שלמשטרה לא הייתה אפשרות שלא לאשר את קיום האירוע: “כל שנה נערכנו והבנו שישנה אפשרות מסוימת לאסון”.

שאלה: למה?

תשובה: אירוע לא בשליטה מוחלטת, לא על האנשים, לא על ההיקפים, לא בצפיפות האופטימלית, עם מיליון גורמים שמתערבים, שמשנים. בלי גורם מתכלל אחד אמיתי. מדובר גם בכמות אנשים של מאות אלפים שלא ממושמעים, כשהדלקה אחת יכול להגיע ל-60 אלף איש.

שאלה. אם כך, איך אירוע כזה מתקיים שנה אחרי שנה בחסות המשטרה?

תשובה: החלופה שאתה מציע שאירוע כזה יתקיים שלא בחסות המשטרה היא חוטאת לתפקידה של המשטרה לדאוג לסדר הציבורי ולביטחונם של האנשים ותביא בוודאות למותם של אלפים. המשטרה מחויבת לשמור על הסדר הציבורי ולהיות בכל מקום מחשש שיופר, בוודאי ובוודאי באירוע מורכב שכזה עם מאות אלפים שמגיעים.

לדוגמה מהיום. כאשר חבר הכנסת בן גביר מתכוון להלך בשייח ג’ראח בניגוד לאיסור המשטרתי ובכל זאת המשטרה תהיה מחויבת לשמור על בטחונו ולשמור על הסדר הציבורי.