הרפורמה המשפטית של יריב לוין הגיעה לכנסת: הבוקר (שני) החל הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר דנה בחוק היועמ”שים ובסמכות הממשלה לקבוע את עמדתה המשפטית.
בפתח הדיון הציג יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן את נוסח החוק שהפיץ אתמול: “הנוסח עוסק במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא הופץ ביום רביעי כדי שיוצג בפניכם מוקדם ככל שניתן. ביום רביעי, במהלך הדיון הקודם, נזף בי ח”כ גלעד קריב שלא מוצג נוסח, אז גייסתי את כל הצוות שלי כדי לשלוח לכם”.
עו”ד שגית אפיק, יועמ”שית הכנסת, מתחה ביקורת על האופן שבו גיבש רוטמן את ההצעה: “בכנסת יש עניין של דברים מקובלים לאורך השנים, כבוד נשמר שהכנסת התנהלה לפי הדברים האלה בהסכמות בין כלל חברי הבית. אני מקווה שזה יישמר. החקיקה הזו היא כבדת משקל, וההליך הפרוצדוראלי הוא בעל חשיבות רבה”.
ח”כ טלי גוטליב מהליכוד זעמה על הייעוץ המשפטי של הכנסת: “באיזה תעוזה אתם מתייחסים ליו”ר הוועדה? אתם מעזים לרשום לו שהסקירה שהביא לא מדויקת. תראו לי משהו אחד לא מדויק. אם אתם רוצים שנתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי הוא חייב להיות ענייני”.
ח”כ ינון אזולאי מש”ס פנה לגוטליב: “יש כללים, היעוץ המשפטי של הכנסת בא להגן עלינו”.
גוטליב השיבה: “אל תחנך אותי! הם לא באים להגן עליך, אתה חי בסרט. אני הגנתי על חוק דרעי”.
כבר בדקות הראשונות הוצא ח”כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד החוצה על ידי הסדרנים, בהוראת יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן בעודו קורא: “אני שואל שאלות ואתה מוציא אותי!”.
חברי האופוזיציה דרשו מרוטמן לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי. ח”כ יואב סגלוביץ תקף את רוטמן: “עקפת את הייעוץ המשפטי של הכנסת”.
ח”כ קארין אלהרר הוסיפה ודרשה לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי וח”כ ולדימיר בליאק הצטרף לקריאתה והוסיף כי מדובר בעניין מהותי ויש לשמוע את עמדתה טרם הדיון.
במהלך הדיון התייחסה יועמ”שית הכנסת עו”ד שגית אפיק לנוסח ‘חוק היועמ”שים’ והזהירה: “המשמעות היא דילוג על הליך של הכנה לקריאה הראשונה. כמו כן, הצעת חוק שעוסקת בייעוץ משפטי לממשלה ולא קשורה ישירות לכנסת ולעבודתה מעוררת שאלות האם מקומה כהצעה מטעם הוועדה. על כן, המסלול הראוי כרגע הוא הצעת חוק פרטית”.
פרופ’ דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר אמר בדיון: “הייתי מצפה שיינתן ביטוי לעניין שחוות הדעת של היועמ”ש מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת אבל הממשלה ושריה חופשיים שלא לקבל את עמדתה וגם כאן הייתי שוקל אפשרות איך הדבר הזה נעשה – האם כל שר בפני עצמו מחליט אני לא רוצה וזהו, או שמא הוא צריך להתייעץ עם שר המשפטים לקבל גם את אישור ראש הממשלה. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה גם אם היא לא עמדת היועמ”ש.
נכון שלממשלה ולשרים יהיה יועמ”ש שמבטא את עמדתם המשפטית.
“הרעיון שבימ”ש קבע שלרה”מ אין זכות לטעון בפני בימ”ש אלא אם הם מבקשים רשות מיועמ”ש – זה דבר לא נכון והקביעה הזאת שלממשלה ולשריה שיש זכות ליעוץ משפטי שישמיע את דעתם האמתית ולא דעה אחרת של יועמ”ש זה דבר שצריך לבוא לביטוי, צריך להכיר בכך שיש לממשלה ולשריה זכות כשמוגשת עתירה נגדם. לא יכול להיות שיועמ”ש או פקיד בכיר ככל שיהיה יאמר: לא, אני לא מרשה לך, יש לי זכות לסתום את פיך זה דבר שגם חלק מהשופטים לא מקבלים”.
פרופ’ פרידמן הציע לבחון מתן פטור מהאפשרות לייצוג יועמ”ש בעתירות במקרה של עמדות מנוגדות: “דרגי הביניים וכל הדרגים האחרים הכפופים צריכים לקבל את עמדת היועמ”ש רק צריך לבחון את האפשרות האם במקרים מסוימים יוכלו לקבל פטור מכך ו\או האם יוכלו לקבל פטור מהאפשרות שהיועמ”ש ייצג אותם כנגד רצונם. במקרה בו יש להם עמדה שונה, כשמוגשת עתירה נגדם, היועמ”ש רוצה לומר אין לכם זכות דיבור אני אבוא לבימ”ש ואומר שהעותר צודק ואני אומר שגם כאן יכולה להיות אפשרות שהם יפנו לשר הממונה שימצא דרך מבחינת הממשלה לתת את האישור לייצוג נפרד לפני בימ”ש כאשר שוב נקודת המוצא היא שלכאורה החלטת היועמ”ש או עמדתו בשאלות משפטיות, מחייבת את דרגי הביניים עד לדרג העליון של שרים, רוהמ והממשלה כולה”.