פרויקט ‘מדד הדמוקרטיה’ של ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’ הנערך זו השנה ה-20 ברציפות, משרטט תמונת מצב על מידת האמון של הציבור במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי.
השנה, עורך הדו”ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים. כך, נותן הדו”ח סיכום מקיף על החברה הישראלית, ומציג מגמות ושינויים שחלו בתפיסות הפוליטיות בשני העשורים האחרונים.
הממצאים העיקריים של הדו”ח:
ממדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם היום (ראשון), עולה כי קיים שפל חסר תקדים באמון הציבור במוסדות המדינה – רק 33% מכלל הציבור מאמינים במוסדות, לעומת 61% לפני כעשור.
בתחתית המדד נמצאים התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). בית המשפט העליון זוכה לאמון של 42% מהנשאלים בלבד.
מנגד, חלה עלייה באמון הציבור בצה”ל (יהודים – מ-78% ל-85%) ובנשיא המדינה (כלל המדגם מ-55% ל-62%) בהשוואה לשנה שעברה. המשמעות: הציבור נותן יותר אמון בנשיא יצחק הרצוג, מאשר בנשיא לשעבר רובי ריבלין.
עוד עולה, כי 57% מהנשאלים סבורים כי צריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. פערים גדולים בתמיכה בקרב הערבים (87%) לעומת יהודים (51%), וכך גם בקרב השמאל והמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).
85% מהיהודים ו-82% מהערבים סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם
60% מהיהודים סבורים כי היחסים בין יהודים וערבים בישראל רעים או רעים מאוד – עליה של 33% משנת 2018.
48% סבורים כי המדינה מצליחה לדאוג כיום לביטחון אזרחיה. בחלוקה גושית, 66% ממצביעי שמאל סבורים כך, 55% ממצביעי המרכז ורק 30% ממצביעי הימין – ירידה חדה מ-84% בשנת 2020.
בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד המדינה (מ-76% ל-49%), ועם זאת הרוב הגדול מעוניינים להישאר לחיות בארץ (69%).
בעשור האחרון חלה עלייה חדה בשיעור המעוניינים במנהיג חזק שיוכל לפעול ללא מגבלות (מ-41% ל-61%)
מדד הדמוקרטיה הישראלית נערך על-ידי מרכז ויטרבי (בעבר מרכז גוטמן) לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר 2022, שנערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 22 במאי ו-21 ביוני, רואיינו 1,092 איש ואשה בשפה העברית ו-219 בשפה הערבית, והם מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל גילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.76% ± ברמת בטחון של 95% (3.02% ± למדגם היהודים ו-6.75% ± למדגם הערבים).
איסוף הנתונים בוצע בעברית על ידי מכון ‘מידע שיווקי’ ובערבית על ידי מכון המחקר ‘אפקר’. חלק מהשאלות נשאלו שוב בסוף אוקטובר 2022 על ידי מכון המחקר ‘מדגם'”.