כל הצעדים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ’ מתכוון להפעיל לטובת האזרחים עולים הרבה כסף. אז מהיכן הוא מתכוון לממן אותם עוד לפני אישור התקציב?
עבור כל מהלך שעולה למדינה כסף, אם בהגדלת ההוצאות או בצמצום ההכנסות, צריך למצוא מקור תקציבי. התקציב לשנת 2023 לא אושר ולכן הממשלה מתנהלת במסגרת תקציב המשכי. לפיכך כל הוצאה חריגה בחודשים הקרובים ועד לאישור התקציב תדרוש לאתר “כסף פנוי”.
לפי דיווח של איילת ברון בחדשות 12, כאן נכנסת לתמונה קרן הפיצויים: באוצר פרסמו להערות הציבור תיקון חוק, שמשמעותו שבשנת 2023 לא תפקיד המדינה כסף לקרן מיוחדת שהוקמה לפיצויים בעת מלחמות ובצורות.
הכסף שמתפנה מאי-ההפקדה ישמש מקור תקציבי לשלל מהלכים בחודשים הקרובים.
את הקרן ממלאים מדי שנה בשיעור מסוים ממס הרכישה שהציבור משלם בעת רכישת דירות. הכסף שמצטבר בה אמור לממש בשעת מלחמה לפיצוי נפגעים או פגיעה ברכוש. זו אולי נשמעת כמו “קופה קטנה”, אך עד כה הצטברו בה לא פחות מ-19 מיליארד שקלים. לשם השוואה, בעת מלחמת לבנון השנייה השתמשו רק ב-3.6 מיליארד שקלים לפיצויים מהקרן.
ההחלטה שמוביל שר האוצר, שלא להפקיד בקרן כלל בשנת 2023, מפנה לו 2.25 מיליארד שקלים לשנה זו.
בינתיים, 440 מיליון שקלים הלכו על הפחתת מס הבלו על הפחם, שאמורה לצמצם את העלייה במחירי החשמל ולעצור עלייה נוספת. בנוסף, כ-330 מיליון שקלים הוקצו לביטול המס על הכלים החד פעמיים, וסביר להניח שגם ביטול מס השתייה המתוקה יקבל מפה מקור תקציבי.
את שאר הכסף יוכל להקצות שר האוצר לצעדים נוספים שיקלו על יוקר המחיה.