הגר”ש בעדני זצ”ל, זקן מועצת החכמים של ש”ס, נולד בח’ טבת שנת תרפ”ח, בשכונת נחליאל בחדרה, כבן זקונים להוריו ר’ דוד בעדני ז”ל ואמו מרת חביבה ע”ה, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שיכלו 6 ילדים מתוך עשרה.
בילדותו למד בבית ספר דתי, אך בהגיעו לגיל בר המצווה נכנס ללמוד בישיבת ‘נובהרדוק’ חדרה, בראשות ראש הישיבה הגאון רבי אלחנן פרלמוטר זצ”ל ובהמשך נשלח ללמוד בישיבת ‘בית יוסף נובהרדוק’ בירושלים, שם הפך לאחד מהתלמידים הבולטים בישיבה – והיה מתלמידי מרן הגרא”מ שך זצ”ל.
לאחר מעברו של הרב שך זצ”ל לישיבת פוניבז’ בבני ברק, הרב בעדני עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף, והיה לתלמידו של הגאון רבי עזרא עטייה זצ”ל.
על תקופת לימודיו אצל הגר”ע עטייה זצ”ל סיפר: “חכם עזרא עטיה זצ”ל, היה גדול בתורה ובהוראה ומוכתר במידות טובות, ובענווה יותר מכולן. לכן זכה להעמיד דורות של תלמידי חכמים ומורי הוראה, בארץ ישראל ובקהילות היהודיות. זכיתי לדבר עמו הרבה מאוד בלימוד, ובכל פעם היה מחדש עוד ועוד. זה היה תענוג עצום לדבר אתו בלימוד”.
באייר תשי”א נעצר בחשד שהיה חבר בברית הקנאים. הוא שוחרר בערבות כעבור יותר מחודש. הגאון רבי הרב מרדכי אליהו העיד כי הרב בעדני היה נוכח איתו ועם הרב אליהו רפול, מנשה לוי ויהודה רידר, בפגישת יסוד של ארגון שנועד להחדיר גאווה יהודית, אולם הרב בעדני ומנשה לוי התרחקו מהארגון. השניים נסעו אל ה’חזון איש’ לשאול על החזקת מקלות בישיבות, כדי להתגונן בשבת מפני התקפות מצד אנשי שמאל, ונענו שאין להשתמש בכח.
כראש ישיבה
בשנת תשי”ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי ‘פורת יוסף’ שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה.
לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר”מ בשיעור ג’ ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, לצד הגאון רבי ציון כהן זצ”ל וחכם שלום כהן זצ”ל. בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.
על תקופת קטמון סיפר: “היה זה אחרי חורבן הישיבה בעיר העתיקה במלחמת תש”ח. השלטונות רצו לפצות את הישיבה שנחרבה, והעניקו לישיבה שני בניינים גדולים בשכונת קטמון, שהיו דרים בה לפני כן ערבים.
“באותה תקופה הגיעו הרבה בחורים לישיבה, מכל הארץ. היו שם בנים של עולים ממרוקו, מעיראק, מתימן, מאיראן, בוכרה ועוד. בשנת תשי”ג מינה אותי מרן חכם עזרא לר”מ בשיעור ג’ ואחר כך לראש ישיבה שם. חכם שלום זצ”ל היה ראש הישיבה ור”מ בשיעור ב’, הגאון חכם ציון כהן זצ”ל שימש כר”מ שיעור א’ ובתקופה קצרה לפניו שימש כר”מ שיעור א’ הגר”מ מאיה שיבדלחט”א.
צילום: יעקב כהן
“התייעצתי רבות עם מרן חכם עזרא על הנהגת הישיבה בקטמון, והוא היה מנחה אותנו בעצה ותושייה. הוא קבע את סדרי המוסר בישיבה”.
בהגיע לפרקו נשא את הרבנית מרת שולמית ע”ה – בתו של רבי חיים עבאדי זצ”ל ומרת מרגלית לבית משפחת לופס, אחותו של הגה”צ חכם שלום לופס זצ”ל – שעמדה לימינו 67 שנים והיא עמלה ודאגה שיוכל לשקוד על תלמודו ללא הפרעה.
המעבר לבני ברק
לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים יחד עם רבי משה פרדו זצ”ל. הגר”ש היה לומד בכולל מדי יום, ומתפלל בו תפילותיו בימות החול, ומוסר בו שיחת מוסר שבועית.
עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור.
לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם מרן הרב שך זצ”ל, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הגאון רבי חיים גריינמן זצ”ל, כשלימים הקימו את סמינר ‘אור החיים’.
בשנת תשל”ג מונה לראש ‘מועצת חכמי התורה של בני ברק’, לצידם של הגאון הרב מאיר מאזוז, הגאון רבי שלמה מחפוד, הגאון רבי מסעוד בן שמעון שיבלחט”א, והגאון הרב מכלוף פחימא זצ”ל. המועצת פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.
עם הקמת מפלגת ש”ס, כיהן כחבר מועצת חכמי התורה במחיצת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל וחכם שלום כהן זצ”ל.
עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה מסר מדי שבוע שיחת מוסר. יזם את הקמת הישיבה של קהילת ‘כתר תורה’ במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.
היה חבר בוועדת הכשרות של בד”צ בית יוסף.
אחד מנכדיו, שלום אהרן בעדני הי”ד, נרצח בגיל 17 בפיגוע דריסה ליד המטה הארצי של המשטרה בירושלים, בחשוון תשע”ה.
לאחר פטירת חכם שלום כהן זצ”ל נחשב כסמכות העליונה בתנועת ש”ס.