פרופ’ דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שוחח היום (שני) עם בן כספית וינון מגל בתכניתם ב-103FM על רקע הרפורמה הצפויה במערכת המשפט והשינויים המתוכננים.
“יש צורך ברפורמה, נראה לי שהיא קצת מרחיקה לכת, או מרחיקה לכת בכמה וכמה נושאים שלי זה נראה יותר מדי. זה היבט אחד. הבעיות שלנו הן לא רק בתחום הזה, יש לנו בעיות קשות מאוד – גם האווירה בכנסת וגם בעובדה ששיטת המשטר הפכה, כמו שאמרו, לפלסטלינה. כל רגע יכולים לשנות כל דבר לפי איזושהי נוחות רגעית. כל דבר יכול להשתנות בכל רגע, אנחנו מאבדים את התחושה שיש משהו יציב בשיטת המשטר.
“זו לא בעיה שבית משפט יכול לפתור אותה, לא בעיה שבידיו, אבל זו בעיה בתרבות השלטונית שלנו שמשתנה. יש כאן גם שנאה וגם בוז מהמחנות אחד לשני. שינויים כאלה נעשו גם בממשלת לפיד, זה לא רק בממשלה הזו, אבל ישנה אווירה שכל הבסיס, היציבות שהיינו איתה, הדבר הזה מתערער. הכול ניתן לשינויים בכל רגע מהיסוד. לרוב הדבר הזה נעשה בגלל אינטרס”.
כשנשאל מה הוא אוהב ברפורמה – השיב: “העניין הזה של ביטול האפשרות להתערב בסבירות, זה נראה לי דבר שהוא דרוש חיוני אבל בגבול מסוים. התערבות בהחלטות ממשלה או בהחלטות כנסת מחמת אי חוסר סבירות ובייחוד בשאלה של מינויים, ההתערבות של בית המשפט נראית לי לא מתקבלת על הדעת וראוי לבטל אותה.
“מהצד השני, עילת הסבירות – הייתי משאיר אותה בעתירות שנוגעות לזכויות של אנשים פרטיים. אם מאיזו סיבה לא נותנים לאדם רישיון, הרבה פעמים יש לו עילה שלא תלויה בכלל בסבירות, אבל אני חושב שאת עילת הסבירות הייתי משאיר במקרים האלה שבהם מדובר לא בהחלטת ממשלה, מינוי ממשלה, בכלל במינויים פוליטיים שבית המשפט מחליט ששר כזה או שר אחר לא סביר שהוא יהיה בממשלה מסיבה כזו או אחרת”.
על מינוי המועמד של מירי רגב לתפקיד מנכ”ל משרד התחבורה – אמר פרידמן: “הבעיה היא האם בית משפט יכול לפתור כל דבר. זה לא נראה לי, אם מדברים על המינוי הזה, המינוי לא נראה לי. השאלה אם בית המשפט יכול לפתור כל דבר? נראה לי שהתערבות של בית משפט הכי גרועה, יוצרת את המתח בין הרשויות, שמחריף עוד יותר. להגיד לך שהמינוי של אנשי אמון, לקחת סתם אנשים רק בגלל הקשר הפוליטי, זו צורה שממשלה מתנהגת”.
פרידמן נשאל על פסקת ההתגברות: “אני לא תומך בזה. אבל העמדה שלי יותר מתונה. בשעתו הגשתי הצעה לפסקת התגברות, זה היה ברוב של 61 אבל בכפוף לתנאי – שיהיה לפחות הבדל של חמישה בין הרוב למיעוט. זאת אומרת 61 נגד 58 או נגד 59 לא עובר. זאת הייתה אפשרות, אפשרות שתמכתי בה, שיהיה איזשהו פער בין הרוב למיעוט.
“במילים אחרות – 61 כמו שזה נראה לי, מעט מדי – ובכל זאת הייתי רוצה איזשהו כוח מרסן, אני לא רוצה להגיע למשהו כמו 70. הייתי מקבל 65 או האפשרות האחרת שהצעתי, פער של חמישה או שישה”.
על שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים: “אם נסתכל על האפשרויות, קודם כל אני חושב שצריך להפריד בין מינויים לשלום ולמחוזי לבין מינויים לעליון. לשלום ולמחוזי אני לא חושב שיש צורך לשנות את המצב. העניין הוא בעיקרו מקצועי, אפשר לעשות שינוי כזה או אחר, אבל אין הצדקה לכך שהמינויים יהיו על ידי כוח פוליטי בכל הדרגים. זה נראה לי דבר לא מתקבל על הדעת. גם אין סיבה שלא יהיו עורכי דין במינויים לשלום לפחות.
“לכן בשלום ובמחוזי אני לא הייתי תומך בשינוי. לגבי העליון, לא נראית לי העדפה המוחלטת הזו. האפשרות האחרת היא מינוי על ידי אנשי ציבור שלא הייתי מתנגד לצירוף אנשי ציבור, אבל לא בהכרח מינויים על ידי הממשלה. אפשר לחשוב על מינויים על ידי גופים אחרים. יכול להיות גוף של ראשי ערים, איזה הרכב, גוף שמבוסס בצורה דמוקרטית אפילו. הרכב של ראשי ערים, גם לפי גודל העיר וכו’, אבל לבנות איזה גוף אחר שיוכל למנות את נציגי הציבור. זה כן. לא הייתי רוצה לראות בממשלה רוב מוחלט במינויים”.
פרידמן אמר שאין זה נראה לו נכון שהשרים ימנו יועמ”שים: “אני חושב שהיועצים המשפטיים צריכים להיות עובדי מדינה. עובדי מדינה שמתקבלים בהליך רגיל עם וועדת איתור או במכרז או בדרך כזו. לקחת אנשי אמון, בכל זאת עורך דין צריך שתהיה לו איזו יכולת לומר ‘בעניין הזה אתה עובר על החוק’. נכון שנדרש שינוי בנושא הזה, וצריך להגיע השינוי הזה בנושא של סבירות. לא יכול להיות שעורך הדין יבוא לשר ויאמר לו: ‘מה שאתה עושה הוא חוקי אבל בעיניי זה בלתי סביר’. זה לא נראה לי.
“לא נראה לי שיומע”ש מטעמי חוסר סבירות לבטל את החלטת השר, אבל צריך שתהיה לו תחושה של חוט שדרה שהוא אומר שזה בלתי חוקי. יש לו אינטרס מובהק לכך אבל בכל זאת המצב הזה שבכל רגע השר יכול להחליף אותו, מאוד מחליש אותו גם כשהוא בא לפרש את החוק הוא צריך להיות קצת יותר מאוזן. כל העניין הזה שאנשים לא יכולים לעבוד אחד עם השני כי הם לא בחרו אותם”.
פרידמן התבקש גם להתייחס לעתירה בבג”ץ נגד מינוי אריה דרעי לשר: “אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת. לא נראה לי שבית משפט עליון יכול לפסול, ואני אמרתי את זה יותר מפעם אחת – לא מתקבל על הדעת שבית משפט עליון יגיד לראש ממשלה סביר או לא סביר שתיקח שר מסויים. אחת ההחלטות הכי אבסורדיות שהיו בהלכה הראשונה של דרעי, בית המשפט נותן הוראה לרבין בשם הסבירות לפטר את דרעי. הוא בעצם אומר לו ‘תעשה את המעשה הכי בלתי סביר בשם הסבירות’.
“בלתי סביר לגמרי שרבין יפטר את דרעי, הוא מערער לעצמו את הממשלה, להגברת ההסתה נגדו. אני כן בעד פסקת התגברות, פסקת התגברות מאוד מתונה”.