פועלי הבניין הפולנים בעיר לודז’ לא האמינו למראה עיניהם: במהלך שיפוץ של בניין, בעומק של כמטר וחצי מתחת לאדמה, הם מצאו בימים אלה אוצר היסטורי יוצא דופן – מאות פריטים יהודיים עטופים בעיתונים, שנשמרו כך יותר מ-80 שנה.
פמוטים, כוסות, סכו”ם, ספרי קודש, חנוכיות ועוד.
העיתונאי עופר אדרת מספר שיהודים הטמינו את הפריטים האלה בבניין ברחוב פולנוצנה 23 בתחילת מלחמת העולם השנייה, בתקווה שישובו לקחת אותם בעתיד, אבל הם מעולם לא חזרו.
שליש מתושבי לודז’ לפני השואה היו יהודים, כרבע מיליון איש. רק כמה אלפים מהם שרדו.
דוד גורפינקל מהקהילה היהודית המקומית אמר בהתרגשות רבה שזה ממצא נדיר, גם בכמות וגם באיכות: “אני מרגיש שהפריטים האלה רוצים לומר לנו משהו”.
הוא צודק.
אתם מוזמנים להסתכל בתמונה ולחשוב מה מספרים לנו יותר מארבע מאות הפריטים שהתגלו. מה מספרת ערכת ההבדלה שבה הבדילו בין קודש לחול במוצאי שבת, או הכוסות הקטנות לילדים ששתו מגביע הקידוש של אבא, או פמוטי השבת היפים והמוכספים של אמא.
הם מספרים לנו על ריח וטעם, על מסורת ומשפחה, על זהות וגעגוע, על ניסיון השמדה ועל ניצחון החיים.
עכשיו מנסים לאתר את היורשים החוקיים של החפצים, כי אולי לאותם יהודים מלודז’ יש צאצאים חיים, אבל במובן מסוים כולנו, כל העם היהודי, יורשיהם.
מתוך הפייסבוק של סיון רהב מאיר