ב’מנדי ביתאן’: מה יקרה עם דודי אמסלם, ומה יפסוק בג”ץ על דרעי?
אלי ביתאן: ביום שישי דודי אמסלם עולה למתקפה על נתניהו, את רואה את הדברים, כמה את מתרגשת, כמה את לוקחת את זה ברצינות וכמה את אומרת ‘קצף על המים’?
ענת סרגוסטי: האמת, קצת ‘קצף על המים’. הוא כעס, אני מאד מבינה את הכעס שלו, היה מי שאמר שנתניהו מחלק את התפקידים למי שהוא חושש ממנו וככה הוא פועל. אין ספק שאמסלם נשכב על הגדר ודיברר את נתניהו תחת כל מיקרופון רענן, בכל השידורים, בצורה שהביעה אמון מוחלט בנתניהו, בדרך שלו, במסרים שלו, בפוזיציה שלו, בכל דבר. והוא ציפה, כמו שמצפה פוליטיקאי, כי בסוף זה משחק פוליטי, לקבל תפקיד משמעותי.
נתניהו כנראה לא השכיל להבין את עוצמת הציפיות של אמסלם ולא ענה עליהן, לא נתן לו את מה שהוא רצה – להיות יו”ר הכנסת או שר החוץ – אבל כנראה גם לא נתן לו הצעה שתשביע את רצונו. אני מניחה שאמסלם אולי פה ושם יביע איזושהי מחאה, באיזושהי הצבעה, אבל זה לא מה שימוטט את הקואליציה, הוא גם לא יעז למוטט את הקואליציה.
אלי ביתאן: זה לא עניין של למוטט את הקואליציה, זה עניין של אמסלם, שבשביל רבים הוא סמן מזרחי בליכוד, בא ואומר: ‘נתניהו פוגע בכל האמסלמים והביתנים’, ‘כפוי טובה שלא היה כמוהו’, וזה כבר אמירות של הרבה מעבר. יש פה נאום של דוד לוי בתוך הליכוד.
ענת: נכון, אז מה? בסוף הוא יגמור כמו דוד לוי? יש לי הרבה הערכה לדוד לוי, אבל דוד לוי בסוף הקים מפלגה, הצטרף ל’עבודה’, נזרק, עשה כל מיני גלגולים שלא באמת חיזקו את מעמדו לא בציבור ובטח לא בליכוד.
אלי ביתאן: את אומרת, שרק הבן של דודי אמסלם לא יצטרף ל’מרץ’…
ענת: והיה לנו את גדעון סער, שיצא נגד נתניהו, ועזב.
אלי ביתאן: וזה פגע מאד בליכוד. הליכודניקים שעזבו פגעו מאד בליכוד. שרי? אירוע דודי אמסלם…
שרי רוט: תשמע. קצת קשה לדבר על הדרת מזרחיים כשבראש הכנסת, יו”ר כנסת, יושב לך אמיר אוחנה שלא ממש עלה מפולין לארץ ישראל.
אלי ביתאן: במחילה זה לא עובד ככה. אם יש מישהו שהוא מעצבן, המסרים שלו משמעותיים יותר. מזרחי זה גם הנראות, זה גם באמת המוצא אבל זה גם סדר יום מזרחי.
שרי: יש לי המון שיחות עם מקורבים לדודי, איתו עצמו לא יצא לי לדבר. אז כמה ימים הוא שמר על דממת אלחוט, הכי מקורבים לו התקשו לתפוס איתו שיחה, הוא ממש הסתגר ומישהו ממקורביו אמר לי אפילו שהוא נכנס לדיכאון. אז אני לא חושבת את זה על דודי אמסלם, הוא בן אדם שמח, הוא ייצא מזה… ביום חמישי הוא שחרר את הטלפון, ביום שישי הגיעו אליו בהפתעה לפתח ביתו להפגנת תמיכה, הוא יצא לאוהדים, ותשמע, יש לו אהדה מטורפת בליכוד, חייבים לראות את זה – ובאמת, הוא הגיע למקום גבוה מאד בליכוד.
אבל, גם גדעון סער הגיע בימים היפים למקום שני בליכוד, אני עוד זוכרת את זה, ועצוב לראות לאן הוא הגיע. עצוב לראות אותו היום מסתובב במסדרונות הכנסת, כשאני יודעת מה הוא יכל להיות אילו הוא נשאר בליכוד ותומך ביו”ר, מה שעשו אגב ניר ברקת – שנתניהו הבטיח לו להיות שר אוצר ובסוף זרק אותו בממשלה עם גנץ להיות ח”כ פשוט, ומה שעושה בימים אלו ישראל כץ, שיוצא לי לפגוש אותו והוא נותן גיבוי מלא לנתניהו, למרות שבוא, זה לא נחמד להיות רק שנתיים בתפקיד שר החוץ וכעת אלי כהן בתפקיד.
אני מבינה את דודי אמסלם, מאד מבינה את הכאב שלו. מצד שני בליכוד לא מגיעים רחוק מכאלו דברים ואמרה ענת נכון. זה דוד לוי כדוגמה, זה גדעון סער כדוגמה, זה לא יעבוד. וזה לא שהוא בא לנתניהו ואמר: תן לי תפקיד טוב ואז אני בפנים. הוא בא ודרש תפקידים קונקרטיים, זה או יו”ר כנסת או שר משפטים, ואפילו הסכימו לתת לו נתחים מתפקיד שר המשפטים (לטענת יריב לוין. דודי אמסלם מכחיש שהציעו), חלק מהקדנציה, והוא לא הסכים. אז זו קצת בעיה לבוא לקראתו.
ואם חשבנו שנתניהו יגיד לו, טוב, לא צריך אותך, לא רוצה לשמוע אותך, יצאת נגדי ביום שישי לא רוצה יותר לדבר איתך, זה לא מה שאומרים לו. אומרים לו, עדחין הדלת פתוחה, אפשר לדבר. אני יודעת שהמקורבים שלו מנסים להציע כל מיני הצעות, היה תפקיד מאד מעניין וייחודי שניסו לתפור בשבילו ואפילו פנו למקורבי נתניהו ביום שישי, ממש לפני שבת, עם איזושהי הצעה מאד מעניינת, אבל דודי לא מוכן לשמוע כלום.
עכשיו, גם בקרב מקורביו, חלקם לפחות, אני שומעת ביקורת. הם אומרים לי: ‘מה נעשה, הוא לא שומע לנו. הוא התבצר באיזה שהוא מבצר ואף אחד לא מצליח להוריד אותו משם’. זה סיפור מאד מאד עצוב ומאד טראגי, אני לא יודעת איך הוא יגמר, אבל זה לא מה שיביא לקץ הקואליציה. ביקורת נגד נתניהו נשמעה תמיד, ובוא אזכיר לך את גדעון סער שישב בתוך קואליציית נתניהו ואמר ‘אני מוכן’, ורץ לפריימריז מולו – ולא זה מה שמוטט את נתניהו. דברים אחרים הפילו לו אז את הממשלה. זה יכול רק למוטט את דודי אמסלם.
ענת: שרי, נתניהו לא התמוטט…
שרי: לא, אבל בסוף הממשלה שלו התפרקה, וכל כך הרבה סיבובי בחירות והוא לא הצליח להרכיב ממשלה, וגוש השינוי. אז נכון שמי שבסוף הצליח לבנות את הקואליציה האלטרנטיבית של ממשלת השינוי היה גדעון סער, אבל אפשר לומר שבמו ידיו הוא כרה לעצמו את הבור. אז בסדר, שנה וחצי הוא היה במגדל השן במשרד המשפטים ועכשיו מפרקים את כל מה שכולם עשו שם, בכל המשרדים – ויריב לוין מביא לו לפרצוף את הרפורמה.
אז מה יצא לו מכל המינויים ומכל הדברים שהוא ביצע ועשה? לכן, הסיפור עצוב פה בשביל דודי ולא בשביל נתניהו, לא זה מה שיביא את קץ הממשלה שלו ודודי רק כורה לעצמו את הקבר. אני ממש מקווה שהוא יירד מהמבצר, כי האוהדים שלו – זה מה שהם רוצים, חלקם לפחות, אלו שאני מדברת איתם, ועצוב להם. עצוב להם בשבילו. הוא יכול לעשות עשייה יפה, חוץ מלצעוק מספסלי הכנסת, חבל.
אלי ביתאן: אני רוצה הימור שלכן, מהיכרותכן וידיעתכן, בית משפט היום יחליט שדרעי יכול לכהן לשר, או שלא?
ענת: אנחנו בשלב ההימורים?
שרי: נו, בוא נהיה נביאים לרגע, או מהמרים… מה שכן, אני חושבת שדרעי צריך להיות שר, זה מה שהציבור החרדי רוצה ובטח ובטח מצביעי ש”ס. עכשיו, האם השופטים חושבים כמוני? לא בטוחה בכלל.
אלי ביתאן: אז לא…
שרי: לא יודעת.
ענת: אני לא מעיזה להתנבא, אין לי מושג.
שרי: היה קשה גם לדעת לפי טיעוניהם לכאן ולכאן. הם היו מאד נחושים אבל זה לא אומר כלום.
ענת: נכון, אני מסכימה.
שרי: זה לא אומר כלום, כי גם הם מבינים לאן זה יילך…
תגובות
אין תגובות