170 ראשי רשויות: לא נממן החינוך החרדי שאינו רשמי • ומי נמנע?

170 ראשי רשויות מקומיות שיגרו היום (ראשון) מכתב חריף לראש הממשלה ולשרי האוצר והחינוך – במחאה על הסעיף בהסכמים הקואליציוניים שדורש מהן לממן מוסדות חינוך חרדי ‘רשמי שאינו מוכר’, ונגד מה שהם מכנים “הפקעת סמכויות של הרשויות המקומיות בחינוך”.

ראשי הערים משה ליאון ועליזה בלוך לא חתמו על המכתב. ראש העיר רמלה חזר בו.

בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה נאמר על הרחבת ‘חוק נהרי’, כי “עד להעברת תקציב 2023, הממשלה תתקן את סעיף 11א לחוק חינוך ממלכתי, באופן שהשתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, תחול גם על גני ילדים, מוסדות הפטור ומוסדות החינוך העל יסודי. משרד החינוך יקזז מתקציב רשות מקומית שלא תמלא חובותיה בהתאם לחוק נהרי”.

במכתב של ראש הרשויות נכתב:  “לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני האחרת באמצעות עקיפת שיקולי הרשות המקומית. לא נאפשר מסלול עוקף רשות מקומית לטובת הקמת מוסדות חינוך לא-רשמיים, ולא ניתן למדינה להפקיע באמצעות הסכמים את הסמכות והאחריות של השלטון המקומי לטובת התושבים”.

ראשי הרשויות הוסיפו וכתבו: “אנו מתנגדים נחרצות להרחבת ‘חוק נהרי’, המחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוסדות חינוך רשמיים בתחומיהן. ‘חוק נהרי’, מלכתחילה סותר את עקרון היסוד של אי מעורבות השלטון המקומי בנושא חינוך במערכת החינוך הלא רשמית. הכרה במוסדות החינוך שאינם רשמיים נעשית על ידי המדינה, ועל כן המדינה, היא שצריכה לתקצב מוסדות אלו. לא נסכים להשתת נטל מימוני עצום זה על הרשויות המקומיות, הנדרשות לממן מתקציביהן השוטפים את שירותי החינוך הרשמיים בתחומיהן”.

ראשי הרשויות, ובראשם יו”ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, כתבו עוד: “אנו מתנגדים נחרצות להעברת תקציבי גפ”ן הרשותיים (תקציב ‘הסל הרשותי’) לכל גורם שהוא, זולת הרשות המקומית. תקציב זה מיועד לאפשר לרשות המקומית ליישם את מדיניות החינוך העירונית לכלל תלמידי הרשות, מגיל 3 ועד גיל 18, בפעילויות פורמליות ובלתי פורמליות. לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת, תוך עקיפת שיקולי הרשות המקומית וראש רשות החינוך המקומית מתוקף חוק, ביצירת המענים המותאמים לתושבי הרשות”.

בהמשך התייחסו ראשי השלטון המקומי לשטחי מוסדות הלימוד: “כבר היום קיים חסר עצום בכיתות לימוד של מוסדות החינוך הרשמיים, והרשויות המקומיות נדרשות לפתרונות יצירתיים על מנת לספק מבנים בהם יוכלו ללמוד תלמידי החינוך הרשמי”.

לדבריהם, “כבר היום קיים חסר עצום בשטחים חומים לבינוי לצרכי ציבור, והרשויות המקומיות נאלצות לתעדף בינוי לפי הצרכים הדוחקים ביותר ברשות”.

המכתב עורר סערה לאחר שחתמו עליו ראשי עיר שנבחרו בעזרת קולות של חרדים.

איש התקשורת אברהם גרינצייג הגיב: “זעם במפלגות החרדיות על גרינברג (פתח תקווה), רביבו (לוד) וקליש רותם (חיפה). שלושה ראשי ערים שנבחרו בקולות החרדים וזקוקים לתמיכת החרדים בעריהם, אבל חתמו על המכתב”.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו הגיב לביקורת שהופנתה כלפיו בעקבות החתימה על המסמך: “מדובר בהוצאת דברים חמורה מהקשרם. ב-3 שנים האחרונות בנינו 50 גני ילדים ו-10 בתי ספר לציבור החרדי ורוב התקציב הגיע מקופת העירייה במקום שהמדינה תממן זאת באופן מלא.

“חתימתי על ‘מסמך ראשי הערים’ המדובר שנשלח אל ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך מדבר על-כך, שצריך שהמדינה היא זו שתישא בעול התקציבי. מאז ומתמיד אני תומך בהגדלת התקציבים והבינוי לאוכלוסייה החרדית, כפי שעשיתי זאת באופן מוצלח שנים רבות, אך הבקשה היא כאמור, שהמדינה תתקצב זאת ולא הרשויות.

“יודע כל תושב חרדי המתגורר בלוד – כי הציבור החרדי מקבל חינוך ומבני חינוך מהטובים בישראל, כמו בכל מגזר אחר בלוד. ואדרבא, אני מייחל ליום שדין בתי הספר של המוכש”ר יהיה כמו בתי הספר הממלכתיים. ילד חרדי לא שונה מילד חילוני שלא שונה מילד ערבי. המדינה חייבת לתקצב 100% את הבינוי, את התחזוקה ואת שכר המורים והצוות לכל מוסד במדינת ישראל.

“כשזה לא קורה – הנטל או נופל על הרשויות המקומיות או על ההורים והרשתות שמפעילות. כל זה חייב להיפסק וחבל שמכתב שבא לסייע התפרש כבא להזיק”.