החייל הישראלי שנפצע באוקראינה ביקש: “רוצה להניח תפילין כל יום”

במוקד הבינלאומי של זק”א התקבלה פנייה על אזרח ישראלי, טיצינה גנדי תושב נתניה, שנפצע לפני כשבועיים בקרבות בין אוקראינה לרוסיה. הוא פונה על ידי הצבא לביה”ח בחרקוב , ובמאמצים של זק”א ומשרד החוץ הועבר אתמול (רביעי) במצב קשה לטיפול בבי”ח בקייב.

נחמן דיקשטיין, סגן מפקד זק”א באוקראינה: “עם קבלת הקריאה על פציעתו של החייל אזרח ישראלי, יצרנו איתו קשר והבנו שהוא נפגע בגפיו התחתונות ומרסיסים בפניו. מפאת פציעתו הקשה היה קושי לשחררו לביה”ח אחר. כאן נכנסו לתמונה אולג וישניאקוב, המשמש כקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה ויועציו אלברט פלדמן ואלרי טרסוב.

“אולג שלח פניות לראשי משרד הבטחון ומשרד הבריאות באוקראינה, וביקש מהם את התערבותם לשחררו. ביום שלישי בלילה קיבלנו מהם תשובה חיובית שניתן לשחררו, ואתמול – במבצע לוגיסטי, עם רופא ופראמדיק – הוא הועבר באמבולנס לביה”ח בקייב להמשך טיפול מורכב שעליו לעבור.

“רגע מרגש היה כשהגענו לביה”ח בקייב. החייל ביקש ממני שהוא רוצה להניח תפילין, והוא מבקש שאדאג שמישהו יבוא כל יום להניח לו תפילין. בשיחה עם הרב משה פימה, הוא הבטיח לחייל שיעשה הכל כדי שיוכל להניח תפילין מדי יום – ואכן תוך זמן קצר, תורם מניו יורק תרם זוג תפילין חדשות עבורו”.

טיצינה גנדי, החייל שנפצע: “היינו במבצע ביער ארבעה חיילים, שניים מקדימה ואני וחברי מאחורה, במרחק לא רב. השניים הראשונים עלו על מטען ונהרגו במקום, אני וחבר שלי עלינו על מטען נוסף ונפצענו.

“בעקבות הפציעה הקשה ברגליים, זחלנו על הידיים ביער זמן רב כדי להגיע לחיילים שיטפלו בנו, על אף שהיינו עם פגיעות קשות ברגליים. הנס הגדול שלי שנשארתי בחיים, אני מודה לה’ על כך. זכיתי להכיר את נחמן ואשתו וולרי שהגיעו אליי ממש משמיים כמלאכים, יחד עם אנשי משרד החוץ והקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה. אם לא הם, עקב הפציעה הקשה הייתי נשאר בבי”ח שם ובעוד שבוע כנראה כבר לא הייתי בחיים. אני צריך לעבור עוד ניתוחים ושיקום, אבל הכי חשוב שאני נשארתי בחיים”.