בג”ץ דן היום (חמישי), במשך 6 שעות, בהרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון, בעתירות נגד המינוי של אריה דרעי לשר הפנים והבריאות.
בפתח הדיון, הנשיאה אסתר חיות הציגה את נושא הדיון והנימוקים להתנגדות למינויו של דרעי – ואת לוח הזמנים של הדיון.
“לפנינו 3 עתירות לגבי מינויו של ח”כ דרעי לשר. הראשונה, עילה אחת חוקתית – שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד הממשלה באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על תנאי ולא פועל לשמש כשר. השניה, עילת הסבירות- שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה. השלישית, עילה של השתק שיתופי הטענה היא שנגזר דינו על פי הסדר הטיעון התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים וחזרתו עכשיו בעצם חסומה בפניו נוכח הצהרתו עליה”.
הנשיאה חיות הוסיפה: “קבענו הרכב מורחב לדיון בעתירות האלה ויצא צו על תנאי לגבי הסעדים. בהחלטה מאתמול קבעתי לוח זמנים שיוקצה לכל אחד מהטוענים כדי שהדברים יהיו במסגרת זמנים”.
ראש מחלקת הבג”צים עו”ד ענר הלמן, בשם היועמ”שית, דיבר על תיקון החוק שאיפשר את מינוי דרעי לשר: “מה שהולך כברווז וכולי – ברור שזה ברווז. אין ספק שהחוק תוקן באופן פרסונלי, כדי לאפשר לדרעי להיות שר. משנים חוק יסוד כדי לתקן פסק דין פלילי.
”בעתירות שהוגשו בזמנו נגד מינוי דרעי לשר – לפני כ-7 שנים – בשל עברו הפלילי נפסק שזה היה על גבול מתחם הסבירות; השיקולים היו חלף זמן, אדם צעיר שעוד יש לו דרך וכדומה, לא ידעו שיחזור לבצע עבירות”.
הנשיאה חיות העירה במהלך דבריו של נציג הפרקליטות: “העבירות הישנות של דרעי נמחקו”.
ראש מחלקת הבג”צים הוסיף: “העבירות האלה הן עבירות במדרג הנמוך של עבירות מס, אך עושה אותם ח”כ. ברור שזה עניין אישי. העבירות שהשר הורשע בהן הן עבירות שיש עימן קלון ולא סתם. עמדת היועמ”שית מבוססת על מכלול הנסיבות.
“חייבים לומר שהשר דרעי חיוני עבור ראש הממשלה להקמת הממשלה. מי שעבד עם השר דרעי יודע שזה נכון. יש מבחן שיקול דעת רחב לראש הממשלה. השאלה אם ראש הממשלה יכול למנות אדם שהורשע שלוש פעמים בפלילים, מבחינת אמון הציבור. זה לא שיטת המשטר הישראלית. בנסיבות הכוללות המינוי של דרעי הוא בלתי סביר במידה קיצונית”.
נציג הפרקליטות מבקש מבג”ץ להדיח את דרעי. ערן הלמן, נציגה של היועמ”שית בדיון, אמר: “היא סבורה שבנסיבות העניין הכוללות המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית. ראש הממשלה לא מוכן להעביר אותו מכהונתו ואנחנו מבקשים שבית המשפט יורה להעבירו מכהונתו”.
הוא הוסיף בעקבות שאלה מצד השופט דוד מינץ כי לנתניהו כראש ממשלה יש שיקול דעת נרחב, וכי אין ספק שיש לו אחריות לשמור על יציבות ממשלתית, אבל הוסיף: “המתחם לא בלתי מוגבל”.
השופט אלכס שטיין: “ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני? אני לא כל כך מבין את טענתכם”.
עו”ד ענת גולדשטיין: “עצם העובדה שיש עניין פרסונלי שהיווה רקע לעניין החקיקה, לא אומר שהנורמה שנוסחה ככללית היא פרסונלית. בסוף בוחנים את מבחן התוצאה. אין ספק שאי אפשר היה לנקות את עניינו של ח”כ דרעי. כן חשבו חברי הכנסת שהעניין שלו משקף עניין כללי של הציבור”.
אחד השופטים השיב: “המחוקק דן איך אפשר להכשיר את הפרסונה הזה, ולהפוך את מבחן הכלליות ולהגיד שזה כולם – ולחטוא לאמת”.
גולדשטיין השיבה: “נוצר מצב שחלק מחברי הכנסת חשבו שנוצר מצב אבסורדי שמישהו יכול לקבל תמיכה ציבורית נרחבת ולכהן כח”כ ולא כשר. הם סברו שעניינו הפרטני של דרעי בהחלט משקף בעיה כלשהי שהם רצו לפתור. השיקולים הפוליטיים מאחורי תיקון חוק יסוד זה לא דבר חריג”.
עו”ד מיכאל ראבילו, נציגו של ראש הממשלה נתניהו: “אנחנו סבורים שאין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול ראש הממשלה בהרכבת הממשלה.
“ראוי לציין שלהתערבות כזו בהחלטה של ראש ממשלה אין אח ורע בעולם, לפי דברים שאמר כבוד המשנה לנשיאה השופט במלצר בבג”ץ דרעי ב-2015 ובג”ץ הטלת המנדט. המשנה לנשיאה מלצר מצא פסק דין בהודו שבו העניין נדון, ובית המשפט לא פסל את האפשרות למנות שר שהורשע בעבירה פלילית היות שלא היה לו מקור בחוק”.
הנשיאה אסתר חיות: “הממשלה כולה הושבעה, לא הייתה התייחסות לשר כזה או אחר. הביעו אמון בממשלה כולה. יש סעיף בחוק שמאפשר לראש הממשלה שיקול דעת למנות שר כזה או אחר – ובוחנים את שיקול הדעת הזה בפרמטרים המנהליים המקובלים”.
נציגו של ראש הממשלה הסביר שכ-2.3 מיליון מצביעי גוש נתניהו רצו את דרעי כשר באופן עקיף, וכ-400 אלף מצביעי ש”ס רצו את אותו הדבר ישירות – ולכן זה סביר למנות אותו לתפקיד.
השופטת דפנה ברק-ארז ענתה: “אי אפשר לסחור בהכול בשם הרוב”. היא הדגימה: “אם היו מחליטים שנותנים לאחד השרים פטור ממס הכנסה לשנה או שהוא יכול להיות עורך דין ללא רישיון והכול בשם הרוב?”
השופט פוגלמן: ראש הממשלה נתניהו לא שאל את יו”ר ועדת הבחירות אם דרעי יכול לכהן כשר כי זאת שאלת קיטבג והוא חשש לקבל לא.
עו”ד נבות תל-צור שמייצג את אריה דרעי: “אם הייתי נשלח ליו”ר ועדת הבחירות הייתי מקבל החלטה שאין קלון. אף אחד לא פחד מזה. מאסר על תנאי משקף חומרה מינורית ומאסר בפועל חומרה קשה. לא היתה התחייבות או מצג של פרישה לצמיתות של דרעי. היה פה קצר שכואב לנו מאוד. לשיטתנו, התיק הזה הוא הרבה פחות קונספירטיבי ובעייתי ממה שמצטייר פה ויצא מכל פרופורציה. המונח מאסר מעולם לא פורש ככולל מאסר על תנאי”.
הוא הוסיף וטען כי דרעי לא ידע שעבר על עבירות המס שבהן הורשע בתחילת השנה. השופטים ענו לו: “הסדר הטיעון שלו כולל הודאה שעליה חתם ובה נכתב ‘ביודעין’, הוא ידע על העבירה ואתה טוען טענות בניגוד להסדר הטיעון. אנחנו לא מבקשים לשנות את החוק”.
חיות עקצה: “יותר קצר לתקן חוק יסוד”.
הפרקליט: “אין שום קשר בין העבירות בשנות ה-90 לזו של 2022. זה עוול לחבר בין המקרים ולהציג את זה כחזרתיות”.
הנשיאה חיות הבהירה שעל אף ההתיישנות של עבירותיו של דרעי בשנות ה-90, אפשר להתייחס להרשעות העבר במכלול השיקולים.
השופטים תקפו את נציגו של דרעי: “מדוע חשבתם שלא לפנות ליו”ר ועדת הבחירות בנוגע לשאלת הקלון?”. הם הסבירו כי שאלת הקלון לא נבחנה בזמן הרשעתו של דרעי, כי הוא אמר שלא יחזור לפוליטיקה ולכן זה לא היה רלוונטי.
עו”ד תל-צור: “דחינו את ההכרעה לשאלת הקלון בעתיד, לא היה מצג של פרישה לצמיתות”.
השופט מינץ: “ביהמ”ש ראה בדברי דרעי התחייבות לפרוש”;.
עו”ד תל-צור: “זה אירוע נדיר של אי הבנה”.
השופט שטיין ציטט מפרוטוקול ההרשעה בבית משפט השלום: “את הזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע לייצג את הציבור בצורה אחרת ולא בכנסת. החלטתי בלב לא קל, חשוב לי להדגיש”.
השופט שטיין הטיח ביקורת: “אתה לא יכול להגיד ‘אני פורש’ כדי להשיג טובת הנאה של הסדר טיעון שנוח לך – ואחרי זמן מאוד קצר להגיד ‘אני רוצה לחזור לתפקיד של שר'”.
עו”ד תל צור: “הנושא של הפרישה לא היה חלק מהסדר הטיעון”.
שטיין: “אתה צריך לשכנע את בית המשפט”.
השופט מינץ: “בית משפט השלום ראה את הדברים כך. הבין שהיתה התחייבות לפרישה לצמיתות”.
תל צור: “זה אירוע נדיר של אי הבנה. מה שקרה אחרי הבחירות זה שדרעי קם בבוקר עם 11 מנדטים”, מה שהכריע פה זה מימד הזמן”.
חיות עקצה: “יותר קצר לתקן חוק יסוד, אתם בחרתם ללכת בנתיב של תיקון חוק יסוד ולא ללכת לוועדת הבחירות”.
השופט כבוב: “נוכח הטיעון של דרעי לגבי המינוריות של העבירות, הגיוני שהייתם צריכים לבוא ולהתעקש להסביר את זה בפני ועדת הבחירות”.
השופטים תקפו את נציגו של דרעי: “מדוע חשבתם שלא לפנות ליו”ר ועדת הבחירות בנוגע לשאלת הקלון?”. הם הסבירו כי שאלת הקלון לא נבחנה בזמן הרשעתו של דרעי, כי הוא אמר שלא יחזור לפוליטיקה ולכן זה לא היה רלוונטי.
עו”ד תל-צור: “דחינו את ההכרעה לשאלת הקלון בעתיד, לא היה מצג של פרישה לצמיתות”.
פרקליטו של דרעי עו”ד תל-צור: “אני מצטער שבחרו לא ללכת ליו”ר ועדת הבחירות בעניין הקלון ותיקנו את חוק היסוד במקום זאת”.
בתשובה לנציג דרעי שהסביר שצריך לכבד את הבוחרים שבחרו בש”ס, חזרה הנשיאה חיות – והבהירה כי “ראש הממשלה ממנה שרים ולא הציבור, זה שיקול דעתו שלו”.
עו”ד דפנה הולץ-לכנר שמייצגת את העותרים טענה בפני השופטים: “דרעי ברח, זה טריק. מה הטריק? ‘אל תבדקו לי את הקלון. התפטרתי כדי לזכות בהקלה בעונש ויצאתי מהסיפור’. אחרי חודש אפשר שוב להיבחר לכנסת?”
השופטים וילנר, שטיין ופוגלמן מקשים על עו”ד הולץ-לכנר ושואלים אותה כיצד תשכנע את בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של ראש הממשלה נתניהו, בהחלטתו למנות את יו”ר ש”ס לשר, ומהי סמכותם למנוע מדרעי מלקבל על עצמו משרה שלטונית.
יו”ר התנועה למען איכות השלטון, עו”ד אליעד שרגא, פתח את דבריו באזכור מסיבת העיתונאים שערך אמש שר המשפטים יריב לוין: “אני רוצה לדבר על התותח שבגבעה: רק אתמול בערב ראינו איך שר משפטים מאיים שירסק את בית המשפט במידה וחלילה יתקבל כאן איזשהו פסק דין – הדברים האלו צריכים להיאמר”.
סגן השר ח”כ משה ארבל מש”ס התפרץ לדבריו של עו”ד שרגא וטען שהוא משקר. שרגא פנה לנשיאה חיות: “צריך להעיף אותו מכאן, אז מה אם הוא חבר כנסת”.
חיות התערבה והעירה לארבל: “אצלנו מדברים רק ברשות”.
עו”ד ענר הלמן מטעם הפרקליטות השיב לטענות של עו”ד נבות תל-צור, סנגורו של דרעי: “אם בעבירה של דרעי אין קלון – אז אני לא יודע מה זו עבירה שיש בה קלון”.
