“נכנס ברגשות מעורבים” • מאיר פרוש מסביר: למה הפכתי לשר?

אתמול, במוצאי עשרה בטבת, חתמתי על האמנה לכהונת שר ירושלים ומסורת ישראל.

המינוי לשר לא אמור לרגש יהודי הנמנה על שורות היהדות החרדית. זאת, על אף שכבר הוברר (כפי שיפורט להלן) שכהונת שר, לפי שיטתה ודרכה של אגודת ישראל, מהרגע בו עמדה השאלה הזו על הפרק, הוחלטה בדרגים הרוחניים העליונים כי הדבר מותר ואפשרי.

ומשום כך, גם איני השר הראשון בתולדות אגודת ישראל בארץ ישראל. הראשון שנשא בתואר זה הוא כש”ת רבי יצחק מאיר לוין זצ”ל, נשיא אגודת ישראל העולמית, שכיהן כשר הסעד במשך למעלה מ־4 שנים, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות.

ובכל זאת, מדוע כהונת שר אינה מרגשת, כי גם דבר שהוסכם והותר על ידי מרנן ורבנן, עדיין יש לבדוק האם יש אפשרות לפעול ולהשפיע ללא תואר ‘שר’. כי כל עוד ישנה אפשרות להועיל בלי תואר זה, אלא גם כסגן שר, אין ענין להדק את החיבור בין היהדות החרדית לבין מוסדות השלטון, ויש ענין לבטא את ההתבדלות בין הקהלים.

•

כבר בשנת תרח”ץ, עשור לפני הקמת המדינה, כאשר הועלתה השאלה כי יתכן והאנגלים יתנו אפשרות להקים מדינה יהודית, דנו ראשי ומנהיגי אגודת ישראל על היחס שלנו כלפי ממשלה יהודית, אם תקום – האם להתנגד או שמא להצטרף. מתוך המסמכים הספונים בארכיון מרכז אגודת ישראל-ירושלים, אנו למדים שבהנחייתו של מרן מהרי”ץ דושינסקי זצ”ל, מנהיג היהדות הנאמנה בארעא קדישא, הניח הרב משה בלוי ז”ל את השאלה על שולחנו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ”ל, נשיא מועצת גדולי התורה, בחודש כסלו תרח”ץ.

תשובתו המלאה, ששרדה בכתב ידו, עונה על השאלה שחידדו בפניו הרב משה בלוי ומורנו הרב יעקב רוזנהיים, האם חייבים להשתתף בממשלה או שמא אין חובה, ועל כך באה תשובתו הברורה והנהירה: “אם באמת יש ידיעות מוחלטות, שהממשלה המנדטית נכונה להוציא לפועל את דבר החלוקה וממשל יהודית, נכון להשתתף!”

היתה זו, אפוא, ההחלטה באינסטנציות הגבוהות ביותר של אגודת ישראל, שהכריעו באופן ברור בדבר החובה המוטלת על אגודת ישראל להשתתף בממשלה ובקואליציה כדי לנסות להציל את זכויות הצבור החרדי במדינת ישראל.

הד לכך אנו שומעים בעיתון ‘המבשר’ מי”ח בסיון תש”ט בו יש דיווח על ועידת אגודת ישראל בארה”ב וציטוטים מנאומו של מורנו הרב יעקב רוזנהיים – וכך הוא אמר: “בפני אגודת ישראל עמדה החובה להבהיר את יחסיה למדינת ישראל. היתה שאלה מעשית מאד, האם להצטרף לממשלה, להיות שותף שווה בקואליציה, או לעמוד בחוץ, להשתתף באופוזיציה. העברנו את השאלה למועצת גדולי התורה, שהוא המוסד העליון ביותר של התנועה, ואחרי דיונים והתיעצויות החליטו והודיענו על ההחלטה כי על נציגי אגודת ישראל להצטרף לממשלה.

“עוד לפני שתים עשרה שנה” (בשנת תרצ”ז) ממשיך הרב רוזנהיים ואומר: “דנו על אפשרות של הקמת מדינה יהודית, ועל הבעיה של השתתפות היהדות החרדית במדינה זו… קבלתי אז הוראה מגאון דורנו רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ”ל שעל אגודת ישראל לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם כל החוגים הדתיים… אז הבטיחה הסוכנות היהודית לאגודת ישראל לקבל את ארבעת הדרישות היסודיות שלה, והם אמנם נתקבלו על ידי מדינת ישראל” (היינו, שבעקבות קבלת ארבע דרישות היסוד, שלימים כונו מסמך הסטטוס קוו, הוחלט שנכנסים לממשלה).

•

עמדתה של אגודת ישראל ביחס לכהונת חבריה כשרים, נשמעה שוב לפני הכרזת המדינה בהופעת משלחת ראשי אגודת ישראל העולמית בחורף תש”ח בפני ועדת האו”ם לענייני פלסטין. על המשלחת הנכבדה נמנו מורנו הרב יעקב רוזנהיים ז”ל – ניו יורק, סבי הרב משה פרוש ז”ל – ירושלים, ומר הארי גודמן ז”ל – אנגליה.

היה זה בחורף תש”ח, כאשר האו”ם ביקש להתעניין אודות העמדות של הארגונים הפוליטיים בארץ. מאחר ואגודת ישראל היתה בימים ההם הארגון הפוליטי של היהדות החרדית, היא נדרשה להביע את עמדתה, ולשם כך הופיעו בפני ועדת האו”ם ראשי אגודת ישראל. וכה היו דבריו של מורנו הרב רוזנהיים בעת שהופיע באו”ם בראש המשלחת של אגודת ישראל, לפני הקמת המדינה:

“לאור האמונה הדתית שלנו שמונעת מאתנו לקחת אחריות על מעשים ספציפיים של הממשלה אשר אינם תואמים לחוקי תורה היהודית, אנחנו חייבים להיות זהירים בקבלת תיקים ספציפיים. אנו מאמינים כי רשות ההגירה ורשות הרווחה יכולים להיות מנוהלים על ידי שרי אגודת ישראל בלי קונפליקטים מצפוניים. בהמשך, נהיה מוכנים להיכנס לממשלה כשרים ללא תיקים ספציפיים, תוך השתתפות בעבודה משרדית הכללית ותוך ייצוג ההשקפות של מסורת הדת היהודית לרוחב כל הפעילות הממשלתית”.

•

מאז שהרב יצחק מאיר לוין זצ”ל פרש מכהונתו בממשלה, בשלהי שנת תשי”ב, עד לכינון הקואליציה והממשלה בשנת תשל”ז, לא עמדה על הפרק כהונת שר מחוגי אגודת ישראל. בשנת תשל”ז, כששוב עמד הדבר על הפרק, לא היתה דעתם של גדולי ישראל נוחה שצירי היהדות הנאמנה יכהנו כשרים בממשלה, כי סברו שאפשר לפעול באמצעות תפקידי יו”ר ועדה. בשנת תשד”מ החליטה מועצת גדולי התורה שנציג מטעם אגודת ישראל יכול לכהן כסגן שר, ואף פורסם אז ב’המודיע’.

בחודש אלול תשע”ה הכריעה מועצת גדולי התורה כי לנוכח המצב המשפטי, יש לאשר לחבר אגודת ישראל לכהן כשר בממשלה.

•

כאמור, אם ישנה יכולת להשיג צרכים חיוניים מבלי להיות שר, יש להעדיף לעשות זאת כך, מבלי להיות שר, גם אם יש הסכמה והיתר.

לכן, בשנת תשנ”ו כשנכנסתי לשמש כסגן שר הבינוי והשיכון, פעלתי במעמד שר, ואכן זכיתי ב”ה לפעול גדולות ונצורות לרווחת היהדות החרדית, ולחולל מפנים חשובים ביחס לדיור ולשיכון לכלל האזרחים, ובתוכם בני היהדות הנאמנה וחוגי ההתיישבות בחבלי ארץ קדשנו. המציאות בתקופה ההיא היתה שלא הייתי צריך לכהן כשר כדי לפעול את מה שזכיתי לפעול.

גם היום, לאחר הבחירות שנערכו לפני חודשיים, רצוני וכוונתי היו שלא אהיה שר ואשמש כסגן שר במשרד בו השר יהיה איש אגודת ישראל. אלא שהיות ובהסכם הקואליציוני עם אגודת ישראל הוסכם שאחד מאגודת ישראל יהיה אחראי ליישום המסקנות של ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון, ועל כך הועלתה דרישה אולטימטיבית שהאחראי לכך יהיה שר, הרי למרות רצוני לפעול כסגן שר, לא נותרה בידי ברירה כי אם לשמש כשר, וכפי החלטת גדולי ישראל לפני הקמת המדינה, וכפי החלטת מועצת גדולי התורה בשנת תשע”ה, וכפי החלטת מועצת גדולי התורה ושרי התורה והחסידות בחודש העבר, הנני משמש כשר ירושלים ומסורת ישראל.

•

אני נכנס לתפקידי הרם ברגשות מעורבים, בחרדת קודש ובהכנעה, בייחול ובציפיה שאוכל למלא את רצון שולחיי לשם ולתפארת היהדות הנאמנה, שיעלה בידי לבצע את התפקיד ללא פוקה ומכשול, שלא תצא תקלה מתחת ידי, שאזכה לקדש שם שמים ויהא שם שמים מתאהב על ידי.

זכותה של עיר קדשנו ותפארתנו וזכות התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי, ישפיעו טוב בעדנו שנוכל לעמוד במשימה החשובה, לחן ולתהלה.