לקראת הדיון בבג”ץ: ביום חמישי ידון הרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון בעתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר.
מאחר והיועמ”שית גלי בהרב מיארה הודיעה היום (שלישי) כי לא תוכל להגן על המינוי בשל הרשעתו, בנימין נתניהו יוכל למנות, באופן חריג, עורך דין שייצגו בדיון.
בעתירה נטען כי המינוי של דרעי לשר נגוע בחוסר סבירות קיצוני, וכי דרעי אינו כשיר לכהן כשר בשל הרשעותיו. בין היתר טענו העותרים כי בית המשפט הוטעה לחשוב במסגרת הסדר הטיעון שאישר, כי דרעי לא מתכוון לשוב לחיים הפוליטיים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום את תגובתו לעתירה והסביר: “השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש”ס הרב דרעי כשר”.
נתניהו התייחס גם לרצון הבוחרים כסיבה התומכת באישור מינויו לשר: “סיעת ש”ס היא הסיעה השנייה בגודלה בקואליציה. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה כגוש אחד. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בעיני למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?!”
בתגובה נכתב עוד: “ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות – וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים”.
נתניהו הוסיף, כי דרעי הינו “בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות”.
נתניהו הדגיש בתשובתו: “השיקולים הציבוריים בצורך במינוי, לרבות שיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וכן שיקולים בדבר כישוריו הפרטניים וניסיונו הרב של השר דרעי, לצד התמיכה הציבורית הגדולה במינוי – מובילים למסקנה כי מינויו של דרעי לכהונה בתור שר בממשלה, הינו מינוי סביר ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת”.
היועצת המשפטית לכנסת, עו”ד שגית אופק התייחסה לדיון סביב “חוק דרעי” ואמרה כי יש לדחות את העתירות בעניין: “אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה ‘שימוש לרעה’ בסמכותה המכוננת. העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי לחוק ‘פרסונלי'”.
גם שר הפנים והבריאות אריה דרעי החזיר את תשובתו לבג”ץ, וטען: “אי מינוי שלי פירושו סיכול רצון הבוחר. גם אם הייתי פונה ליו”ר ועדת הבחירות הוא היה קובע שלא היה קלון במעשיי. מעולם לא התחייבתי לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. מדובר בספין של העותרים ובאי הבנה של נשיא בית משפט השלום בירושלים”.