בשבוע שעבר הגיעה קבצה של אנשי חב”ד כדי לקיים טקס הדלקת נרות חנוכה בבית הספר למקצועות החי”ר (חטיבת ביסלמ”ח).
לפי דיווח של העיתונאי אורי משגב ב’הארץ”, המשלחת כללה, לצד חמישה מבוגרים, גם בני נוער וילדים. הקהל מנה את הסגל הגדודי המלא של קורס מ”כים – שלוש פלוגות לוחמים, מג”ד וסמג”ד, מפקדי פלוגות ומפקדי מחלקות – ובסך הכול כ-400 איש.
“נציג חב”ד דרש באוזני החיילים במצוות החג ואז עבר למורשת קרב”, מתאר משגב ב’הארץ’. “אחד המקרים שתיאר היה ירי על אנשי חב”ד בחברון כשהיו ב’משימת קודש של שמחת חיילים’. אחר-כך, עבר הנציג לסיפור שלדבריו נמסר לו על-ידי שליח מיוחד של הרבי מלובביץ’ עצמו. על-פי הסיפור, בעיצומו של אחד מקרבות השריון הקשים ברמת הגולן במהלך מלחמת יום כיפור, חיילי צה”ל הרגישו צורך להניח תפילין ומפקדיהם אישרו להם לעשות זאת. כל הטנקים נסוגו אחורה באמצע הקרב, הסתדרו במעגל ו’החיילים החב”דניקים’, כלשונו של המספר, הניחו תפילין”.
משגב ממשיך ומספר: “אלא שאז, כך על-פי הסיפור, הותקף הכוח בידי השריון הסורי. החיילים התכוננו להשמדתם, אלא שאז הבחינו להפתעתם שחיילי האויב מרימים ידיים ונכנעים ללא קרב. לאחר שנלקחו בשבי ונשאלו מדוע נכנעו, השיבו הסורים כי נבהלו למראה מניחי התפילין משום שלא הכירו את ‘הנשק הסודי החדש של צה”ל’ – קופסאות שחורות על המצח ורצועות על הזרועות. כך, לדברי המספר, הצילו התפילין את ישראל באוקטובר 1973”.
משגב פנה אל דובר צה”ל בשאלה: “מדוע הותרה כניסתם של נציגי תנועה משיחית לביסלמ”ח, האם אין כל בקרה על דברי ההבל שמשמיעים שליחיה באוזני חיילים ומפקדים, ולשם מה יש בכלל צורך ברבנות הצבאית אם טקסים דתיים ממילא מועברים למיקור חוץ”.
בתגובה מסר דובר צה”ל ל’הארץ’: “במסגרת הדלקת נרות בראשות המח״ט, ועל מנת לרומם את רוחם של החיילים, הזמינה החטיבה את עמותת ׳אור לחייל׳ שעובדת בשיתוף פעולה עם צה״ל. בעקבות האמירה המוזכרת בכתבה, הנהלים יחודדו עבור הגורמים הרלוונטיים האחראים על הזמנת גורמי חוץ. זאת, במטרה למנוע תחושת חוסר נוחות בקרב החיילים. נציין כי כמדי שנה, מאות טקסי הדלקת נרות נערכים בהובלת הרבנות הצבאית”.