זקן רבני הציונות הדתית: הגאון רבי חיים מאיר דרוקמן זצ”ל נפטר

ברוך דיין האמת: זקן רבני הציונות הדתית, הגאון רבי חיים דרוקמן, נפטר הערב (ראשון), בגיל 90, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, לאחר שחלה בקורונה.

המרכז הרפואי הדסה הודיע:

“הנהלת הדסה מודיעה בצער רב על פטירתו של הרב חיים מאיר דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, מחנך דורות ומנהיג ציבור גדול ורב. הרב אושפז בהדסה עין כרם במצב קשה מאוד וטופל במסירות על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי בעשרת הימים האחרונים, אך אלו נאלצו לקבוע את מותו הערב.

“המרכז הרפואי הדסה משתתף בצער המשפחה אותה הוא מלווה בשעה קשה זו ובצערו של הציבור הרחב”.

הלווייתו תצא בשעה 12:00 מהיישוב מרכז שפירא ומשם תמשיך לבית העלמין במשואות יצחק, שם ייטמן למנוחת עולמים.

בחודש פברואר האחרון חלה הרב דרוקמן בקורונה והחלים ממנה. בשנה האחרונה סבל הרב מבעיות רפואיות שבגללן אושפז מספר פעמים בבתי חולים. לפני כשבועיים חש ברע, ובבדיקה שנערכה לו אומת בשנית לנגיף. לאחר שמצבו הורע, הוא פונה אל המרכז הרפואי ‘הדסה’, שם טופל במחלקת טיפול נמרץ.

רק לאחרונה חגג הרב דרוקמן, יחד אלפי מעריציו בבנייני האומה בירושלים את יום הולדתו ה-90, באירוע שארגנו מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ותנועת הנוער בני עקיבא.

“תאמינו לי שאני נרגש לראות את כולכם, אבל מצטער על כל הטרחה. לא הייתם צריכים, בסך הכל מלאו לי 90 שנה. אבל אם זה מוסיף לעם ישראל יש לזה ערך”, אמר בהתרגשות. “אנחנו חיים בשביל עם ישראל. בני עקיבא עשו הרבה טוב לעם ישראל, אני זוכר מציאות שנער שסיים כיתה ח’ היה זורק את הכובע שלו (לא הלכו עם כיפות). חבר שלי מנעוריי, פרופסור גאון אמר שהוא חשב שהוא בדור האחרון של מניחי התפילין. הוא אמר ככה כי זאת הייתה המציאות, הכל היה בכיוון של עזיבה”.

הרב זצ”ל נולד בקיטוב שבפולין – כיום אוקראינה, לאברהם מרדכי ומילכה. לאחר הסכם ריבנטרופ מולטוב, כשברית המועצות כבשה את העיירה, נשלח לבית ספר ביידיש של היבסקציה, שם הוכרחו הילדים להגיע ללמוד בשבת.

לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא יהודי של העיירה.

בקיץ תש”ב נמלטו הוריו ביחד עמו לצ’רנוביץ שהייתה אז תחת שלטון רומניה, שם שהו במשך שנה. בחלק מהזמן שהה בבית יתומים. בהמשך מסרו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו סרטיפיקטים והם העלו אותו יחד עמם לארץ ישראל, בחודש אב תש”ד (אוגוסט 1944), באחת משלוש הספינות שהפליגו בים השחור מקונסטנצה לאיסטנבול.

על פי התוכנית המקורית היו אמורים הוא והוריו המאמצים להפליג על המפקורה, אולם הם איחרו והועלו על ספינה אחרת וכך ניצלו חייהם מגורלה של הספינה, שטובעה בידי צוללת וכמעט כל נוסעיה נספו. לאחר המלחמה עלו הוריו ארצה ומשפחתו התאחדה.

הוא  למד בישיבת כפר הרא”ה ובישיבת מרכז הרב.

עם השנים,  המנוח זצ”ל, שכיהם כראש ישיבת ‘אור עציון’ ומוסדותיה וראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, היה למנהיג הבולט של המגזר הדתי־לאומי – והוא נחשב לסמכות העליונה ביותר.

כך, כל הישיבות החשובות של מפלגות הציונות הדתית התקיימו בביתו. גם מהלכים פוליטיים שנרקמו מאחורי הקלעים עברו דרך ביתו. כך למשל, בלחץ סביבת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הגיע מנסור עבאס לפגישה בביתו של הרב במרכז שפירא, כדי לבדוק את האפשרות של הקמת ממשלת ימין צרה בתמיכה מבחוץ של מפלגת רע”ם.

במקביל לתפקידיו הרבניים כיהן גם בתפקידים ציבוריים. הוא כיהן כחבר כנסת פעמיים וכיהן גם כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.

רעייתו שרה היא רופאה במקצועה. הוא אב לתשעה ילדים וסב למאות נכדים ונינים.

אלפים מתלמידיו מכהנים ברבנות ובתפקידי מפתח בחברה הישראלית.

בשנת תשע”ב זכה בפרס ישראל. בנימוקי הפרס נכתב: “הרב חיים דרוקמן – ראש ישיבת “אור-עציון” ומייסד ישיבת ההסדר והפנימייה הצבאית “אור עציון” – הוא מחשובי הרבנים ואנשי החינוך של הציונות הדתית. בעשרות שנים של פעילות בתנועת ‘בני עקיבא’ ובמוסדות החינוך שהנהיג וייסד, העמיד דור של תלמידים ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הרב דרוקמן היה חבר כנסת במשך שנים ארוכות ופעל לקדם אחדות והידברות בעם ישראל. כמו כן עמד בראש מערך הגיור הלאומי, וסייע להשיב עשרות אלפים לחיק היהדות”.