אבישי בן חיים: רק לפני חודשיים ‘יהדות התורה’ חגגה את הנצחון שלה ושל הגוש כולו בבחירות. “זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו”, נשמע גולדקנופף אומר, בקולו. והנה עכשיו, הקרב שבעקבות ההצלחה הגדולה, הצלחה שמחייבת תהליכי ציוניזציה וישראליזציה, גפני נגד גולדקנופף (“ידידי משכבר הימים, הרב יצחק גולדקנופף”, כך גפני בערב הנצחון בבחירות). זה לא סתם קרב, ג’ נגד ג’, שמאיים לפרק את מפלגת ג’.
שרי רוט: וואלה, איזה קרב תרנגולים יש לנו עכשיו…
אבישי: זה לא סתם קרב אישי. ככל שהחברה החרדית יותר חזקה בממשלה, ובממשלה הזו הם הכי דומיננטיים וחזקים מאי פעם, כך נחלשת היכולת החרדית לשמור על האידיאולוגיה שמחייבת ריחוק נפשי ומעשי ממדינת ישראל הציונית.
יעקב ריבלין: תזכור, אבישי, שנקודת המוצא החרדית היא שאנחנו מכירים במדינה דה-פקטו ולא דה-יורה. אז עם השנים ההבדל הזה היטשטש, אבל עדיין אנחנו לא רואים את עצמנו מבחינה אידיאולוגית יכולים לקחת אחריות על מה שקורה במדינה. ועוד דבר: יש פה גם אספקט מוסרי: אתה לא יכול לשלוח חיילים למלחמה כשאתה בעצמך לא נלחם.
אבישי: זהו שיא בתהליך שבירת הגדרות החרדיות. בעשורים הראשונים למדינה, כדאי לזכור, החרדים הקפידו לא להיות חלק מהממשלה. ב-77′ הם הצטרפו לקואליציה וזה היה חלק מהמהפך העצום. אחר כך הם לקחו תפקיד סגן שר אבל לא שר, כדי לא להיות שותפים ממש. לפני מספר שנים ליצמן כבר לקח תפקיד שר, כי בג”ץ הכריח אותו. ועכשיו, יורשו של ליצמן, גולדקנופף, מדבר גם על חברות בקבינט המדיני-ביטחוני.
ריבלין: מה שגולדקנופף עשה כרגע זה חצייה של הרוביקון. אם אתה חבר בקבינט מדיני-ביטחוני אתה מקבל אחריות האם לצאת למלחמות, האם לבצע צעדים מדיניים מסוג זה או אחר, דגל התורה אומרת: עד כאן. אנחנו לא מוכנים לאשר סטייה אידיאולוגית כל כך חריפה.
שרי: הם טיפוסים שונים. זה נכון שבהתחלה גפני מאד-מאד לא רצה אותו כיושב ראש בפרט, כמקום ראשון, אבל מהר מאד, אני חושבת, כשהוא עמד על דמותו המיוחדת של גולדקנופף, החביבה, הוא התחיל לקבל את זה.
אבישי: דגל התורה הליטאית של גפני לא רואה עצמה רק כאחראית לטוהר ההשקפה, לאידיאולוגיה החרדית, היא רואה עצמה כמנהיגה ההגמונית של העולם החרדי.
ח”כ יעקב אשר: לא, לא מדובר פה בסכסוך אישי, מבחינתנו הנושאים ההשקפתיים הם מאוד-מאוד חשובים. אנחנו בנושאים של החלטות הרות גורל בקבינט שהוא ממוקד לנושאים של מלחמה ושלום, אנחנו לא צריכים להיות חלק מהעניין הזה, ולכן אנחנו דורשים מהליכוד לשבת איתנו למשא ומתן מחודש.
אבישי: מי שהתגייס והצליח לאחד בין הליטאים לחסידים כדי שירוצו יחד בבחירות, היה ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו. המשימה להשאיר אותם יחד אחרי הבחירות ולעשות שלום בין הליטאים לחסידים תהיה יותר קשה מהמשימה המרכזית המיועדת לו, לעשות שלום בין ישראל לסעודיה.
שרי: לא מן הנמנע שהם יתפצלו, שהם לא יבואו להצבעה ביום חמישי. אני, במקום הצופה בנימין נתניהו, הייתי מאוד-מאוד חוששת שיום חמישי לא הולך לבוא לך בטוב. בוא, גפני לא פראייר.