מותר לגבות אגרה ל’יסוד למצבה’? ייצוגית נגד מועצה דתית באר שבע

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע אישר תביעה ייצוגית נגד המועצה הדתית באר שבע – על  גבייה אסורה של אגרה על סך  600 ש”ח, מקרוביו של כל נפטר המובא לקבורה על ידה תחת סעיף “יסוד למצבה”.

הגבייה בוצעה למרות שהביטוח הלאומי משלם למועצה הדתית עבור דמי קבורה הכוללים מימון יסוד למצבה.

ההחלטה התקבלה בעקבות תביעה שהגישה בתה של מנוחה, באמצעות עו”ד נריה הרואה, בשם כ-4000 קרובי משפחה של נפטרים שנקברו בבית העלמין בבאר שבע במהלך שנתיים.

בא כוחה של העותרת טען, כי חוק הביטוח הלאומי המסדיר עניין זה, מורה במפורש כי לא יגבה בגין הקבורה כל תשלום לרבות “אגרות שירותים”, אלא אם הותר התשלום באמצעות תקנות או חוק.

לטענתו, על פי חוק,  חברות הקבורה מקבלות תשלום עבור הקבורה מהמוסד לביטוח לאומי ולכן  אסור להן לתבוע או לקבל כל תשלום בקשר לקבורה או להקמת מצבה, בין במישרין ובין בעקיפין.

בתביעה הייצוגית נטען, כי המועצה הדתית בבאר שבע מבצעת גביית תשלום חובה באמצעות בונה היסודות למצבות בבית העלמין, תוך ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה ביותר.

בתביעה הייצוגית המועצה הדתית נדרשת גם שלא לגבות בעתיד אגרה אסורה זו.

המועצה הדתית טענה מנגד, כי בחוק צוין שאין לגבות בקשר לקבורה בכלל תשלום נוסף, אך הסעיף אינו מגביל גביית תשלום עבור רכיב הקשור למצבה וכאן מדובר בכך שבוני המצבות גובים תשלום עבור יסוד המצבה מהנפטרים  ובכך אין פסול.

בית המשפט פסק, כי יש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית, וכי קיימת אפשרות סבירה לפיה השאלה שבמחלוקת – האם המועצה הדתית רשאית לגבות את אותם כספים, גם אם מדובר לכאורה בכספים שמיועדים עבור יסודות המצבה, בין במישרין ובין בעקיפין, אם לאו, תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.

בית המשפט ציין, כי אחד הנימוקים המובילים למסקנה שיש אפשרות סבירה שהשאלה הנוגעת לכך שחוקיות הגביה תוכרע לכאורה לטובת הקבוצה, הינה העובדה כי גם בעבר חברה קדישא וגופים נוספים העוסקים בקבורה ניסו לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולקבוע הסדר חדש לפיו יותר להם לגבות כספים נוספים עבור יסודות בטון למצבה, ואותו נסיון כשל; ולא פעם אחת.

בית המשפט הביע פליאה על כך שקבלן המצבות יושב בתוך משרדי המועצה, ובהיעדרו – המועצה הדתית גובה האגרה עבורו.

על כך ציין בית המשפט כי הדבר מצביע על התנהלות תמוהה של המועצה הדתית שאינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם כללי מינהל תקין. שכן משרדי המועצה הדתית  שהיא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק שירותי דת, אינם אמורים ואינם יכולים לשמש אכסנייה או משרד חלופי לקבלן מצבות.

בית המשפט נתן כדוגמא: מחר נשכן בבתי ספר דוכני מכירה של מוצרים שונים ומועצות מקומיות ישמשו המשרדים לפקידי חברה כזו או אחרת שמאן דהוא חפץ ביקרה או בקידומה לגביית כספים, או קידום מכירות.

בעקבות אישור התביעה הייצוגית יחל משא ומתן בין עו”ד נריה הרואה, בא כוחה של התובעת הייצוגית, לבין המועצה הדתית לגבי הפיצוי המגיע לקבוצה הייצוגית ובמטרה לקבוע כי המועצה הדתית לא תוכל לדרוש גם בעתיד מקרובי משפחה של נפטרים, לשלם עבור יסוד למצבה.

מהמועצה הדתית בבאר שבע נמסר: “מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד כמה חברות קדישא. במקרה של חברה קדישא באר שבע ניתן עיכוב ביצוע על ידי בית המשפט העליון כנגד אישור התביעה כייצוגית”.