‘לחצות את הגבול’: הסופר זלמן רודרמן מגיש שלוש עלילות מרתקות

ראשית, ברכות. כמה מילים על הספר החדש?

תודה. ‘לחצות את הגבול’ מאגד שלוש עלילות חב”דיות עתיקות ויפות מאוד, שעיבדתי אותן מחדש ואף יצרתי להן עלילות מסגרת עכשוויות, במטרה להתאים אותן לקוראים הצעירים של היום.

איזה גבול חוצים בספר?

העלילה המרכזית של הספר מגוללת, אולי לראשונה בצורה מלאה וסדורה, את סיפור הבריחה ההרואית של חסידי חב”ד מרוסיה הקומוניסטית לפני קרוב ל-80 שנה.

למעלה מ-1000 נפש – אנשים, נשים וילדים – הבריחו את הגבול בעזרת תעשייה מופלאה של זיוף מסמכים, אשר נוהלה על ידי מספר חסידים מוסרי נפש. הם עשו זאת בכמה קבוצות, תוך הסתכנות עצומה, שאגב לא לכולם עלתה יפה. שתי העלילות הנוספות בספר קשורות אף הן ל’חציית גבולות’, אם כי במובנים אחרים.

יש להניח שהספר יוצא לקראת ה’ בטבת ‘חג הספרים’ של חב”ד…

נכון מאוד… כבר שנים רבות אני משתדל לכוון את הופעת ספריי לקראת התאריך הזה, שבחב”ד יש לו משמעות רבה והוא אכן נחשב ל’חג הספרים’.

תסביר בבקשה למי שאינו חסיד חב”ד מה טיבו של החג הזה?

לפני כ-38 שנים נוצר איום על אחד המפעלים הרוחניים של האדמו”ר השישי מחב”ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ”ל. ספרים יקרי ערך הוצאו בגנבה מספריית ענק שהריי”צ ליקט ואסף בעמל רב למען הרחבת והעשרת היצירה התורנית. חתנו, הרבי השביעי מליובאוויטש, ניהל אז מאבק נחוש להשבת הגזלה. וכשהמאבק הזה הצליח בס”ד, ביקש הרבי למנף את המאורע והכריז על תאריך הניצחון – ה’ בטבת – ‘חג הספרים’. הרבי קרא להגדיל ביום הזה, בכל שנה ושנה, את מספר ספרי הקודש בספריות הביתיות והציבוריות. ואכן רבים רוכשים בה’ בטבת ספרי קודש וגם ספרי קריאה חינוכיים שיש בהם כדי לחזק את יראת השמים של הצעירים.

ציינת שהספר הנוכחי מכיל עלילות חב”דיות, אך מרבית ספרי הילדים שלך פונים לכלל הציבור.

הייתי מנסח זאת אחרת… רוב ספריי אכן אינם מאופיינים בגוון מסויים, ולעומתם כמה מן הספרים יונקים מן המורשת הספרותית החב”דית העשירה. אבל כל הספרים ללא יוצא מהכלל פונים וגם מתאימים לכלל הציבור. גם הספר הנוכחי ירתק בעזרת ה’ כל קורא באשר הוא. יש בו את כל האלמנטים הספרותיים כדי שזה יקרה.

לסיום, כמי שכתב והוציא לאור כמה עשרות ספרי קריאה, האם הילדים של היום עדיין קוראים כמו פעם?

לשמחתנו בציבור שלנו הילדים והנערים בהחלט קוראים. גם כי הם מחוברים הרבה פחות מבני גילם בציבור הכללי, למסכים, וגם כי תודעת האות הכתובה אצלנו חזקה מאוד.

עם זאת, יש לתת את הדעת לתופעה המתרחבת והמאיימת להשתלט של ספרות קומיקס, שהיא יותר ‘צפייה בסרט’ מאשר קריאה. אין פסול בצריכת ספרי קומיקס, אך מומלץ לעשות זאת במידה. ילדים שמתמכרים לספרים שכל כולם ציורים מלווים בכיתובים קצרצרים, יתקשו אחר כך להתמסר לטקסטים רציפים ארוכים.