רביב: שרי, את בטח ראית את התקרית הנוראית בירושלים. היום יצא תיעוד יותר גרפי ומדויק של מה שקרה שם, אותו גלגול חבית שפוגעת באשה, זה מההפגנות בירושלים בעקבות מעצרו של אדם שהתפרע סביב סיפור הסלולארי הכשר. קיצונים, שאנחנו לא יודעים את זהותם, מגלגלים איזו שהיא חבית, שפוגעת באשה שמצבה עד עכשיו קשה. לוקח קצת זמן עד שכמעט כל הפוליטקאים החרדים מתנערים מהעניין הזה, נכון שרי?
שרי: והם פחות מעניינים אותי מאשר הרבנים, ואני לא שמעתי גיבוי של אף רב לדבר הזה. תשמע, בשבת יצא לי לפגוש נער שהשתתף בהפגנה נגד חנות המוכרת טלפונים במודיעין עילית. נראה נער נורמטיבי, לומד תורה, אבל שייך לפלג קיצוני. ואני אומרת לו: ‘תגיד לי, אתה עושה מעשה כל כך נורא ונפשע ומוציא את דיבת כולנו רעה’. כלומר, אני שמחה שהדגשת שקיצוניים ביצעו את זה ושאתה מדגיש שזה לא כולנו.
שאלתי אותו: על סמך מה עשית את זה? יש איזה רב שאמר לך לעשות את זה? הוא הודה לי ביושר, לא. חשבתי, ראיתי. אני אומרת לו: תגיד לי, מי פסק לך שהחנות הזו טובה, לא טובה, שאתה כבר הדיין השופט הקוטל – כאילו, מה?
רביב: אבל זה נשמע לי מוזר, שרי, מה שאת אומרת כי המהומות האלו נמשכות כבר חודשים באופן אובססיבי, אנחנו רואים פעם אחר פעם, זה לא נראה כמו משהו בלתי מאורגן שאיזה מישהו אומר: אני אבוא, אני אלך, זה נראה כמו משהו שיש יד מכוונת מאחורי הדברים. המשטרה, כזכור, גם עצרה בן אדם לכמה ימים, מגישה נגדו כתב אישום, צמח צרפתי שמו, והיא טוענת שהוא גם ארגן הרבה מהדברים האלו.
שרי: תשמע. כשאתה הולך בלילות שבת בשוליים של ערים חרדיות, ואני עושה את זה הרבה כי אני רוצה לפגוש את הנוער הזה…
רביב: באמת? זה מה שאת עושה בלילות שבת? די נו…
שרי: כן, אני הולכת עם בעלי כדי לפגוש את הנוער הזה. אנחנו מדברים איתם, כתבתי עליהם הרבה.
רביב: השבאבב?
שרי: אני קוראת להם נוער מתמודד, יש שקוראים להם נוער נושר. אנחנו יוצאים לשולי הערים, גם במודיעין עילית, גם בבני ברק… אז קודם כל הם שמחים שמישהו מסתכל עליהם ואומר להם ‘שבת שלום’ במאור פנים. ואז אנחנו שואלים אותם: מה הבעיות שלכם, מה קורה לכם. חלק מהם מספרים שסילקו אותם מהבתים, שזה ממש נגד הוראות הרבנים שלנו שאומרים ‘תקרבו’, ‘תעודדו’.
עכשיו תקשיב, האנשים האלה עושים גם דברים לא חיוביים. דיברתי איתם גם אחרי האוטובוס שנשרף ברחוב השומר, עשיתי ראיון עם נער שחשדו בו שהוא זה ששרף את האוטובוס. בעקבות קשר שלי עם אחד הנערים הוא גם השתלב באיזושהי ישיבה שמתאימה בשבילו. אני רואה אותם, הם תלושים, הם לא חלק מהחברה שלנו. עכשיו, לבוא להגיד ‘אתם כאלה’?
רביב: לא, אני לא אומר ‘אתם’.
שרי: אלו הם בחורים שלא מוצאים טעם בישיבה…
מתן חודורוב: אני שואל את עצמי, איפה הדיבורים על משילות שאנחנו שומעים אותם הרבה בהקשרים אחרים וכשזה מגיע לחברה החרדית איפה הפוליטיקאים שיצטלמו בזירת האירועים כמו שזה קורה בנגב או בזירות אחרות. איפה הכוח החזק? הפוליטיקאים הנחושים? בן גביר עם האקדח והחקיקה הפרסונלית?
שרי: בשעתו אגב מקלב וגם גפני הצטלמו עם אחד הנערים האלו והבטיחו להם שאנחנו נעשה בשביכלם המון, זה היה כמובן בערב בחירות ואחר כך הכל נמוג…