גמר המונדיאל בקאטר: הרב שפועל במדינות המוסלמיות מספר

תמונה אחת של הרב אלי חיטריק, חסיד חב”ד, כשהוא חבוש בכובע חסידי וחולצה לבנה, צופה במשחק של נבחרת אנגליה מול נבחרת ארצות הברית – אותה עודד, העלתה זווית מרתקת ב’מונדיאל 2022′ שהתקיים במדינה המוסלמית קטאר, והיום מגיע אל סיומו במשחק הגמר.

הזווית היהודית המתבקשת: אל האירוע הספורטיבי שממגנט את תשומת הלב של מיליארדים ברחבי תבל, הגיעו גם אלפי יהודים, אוהדים של נבחרות שונות.  הצרכים שלהם הם בכמה מישורים: אוכל כשר, תפילות, שבת ועוד.

בשיחה מיוחדת שקיים חרדים 10 עם הרב מנדי חיטריק, שליח חב”ד באינסטנבול ונשיא ארגון ‘ARIS’ – ‘איחוד הרבנים במדינות האיסלאם’, נחשפת הפעילות היהודית המיוחדת גם במדינות מוסלמיות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל.

השיחה עם הרב חיטריק מתקיימת אחרי עוד נחיתה שלו בטורקיה, שם הוא פועל בקרב קהילה היהודית. בנו, הרב אלי חיטריק, שהה לצידו בדוחא שבקטאר, וסייע לו לעזור לכל יהודי שביקש מענה יהודי.

הרב חיטריק נולד בצפת. הוא הגיע כשליח חב”ד לטורקיה, עם אשתו חיה. הוא דובר שבע שפות, בינהן לאדינו. בין היתר, הוא אחראי על כשרות המוצרים מטעם ‘רבנות טורקיה’, שמיובאים לישראל, וגם על האוכל הכשר שמספקת חברת התעופה ‘טורקיש איירלינס’ לנוסעים. האוכל מגיע ממטבח הקהילה היהודית, וכל ההכנסות הן קודש לנצרכי הקהילה.

•

לקטאר הגיעו אנשי תקשורת רבים מהעולם, בהם גם שומרי מצוות. לפי הערכה, למעלה מ-10,000 יהודים, מישראל ומהעולם, השתתפו  במשחקים שנערכו בחודש האחרון בדוחא.

אחת הטענות שעלו מצד ארגונים יהודיים, כי למרות שהובטח, קטאר – מדינה שמממנת את חמאס – לא איפשרה למכור אוכל כשר מבושל. ב’ג’רוזלם פוסט’ דווח כי קטאר הפרה הבטחה נוספת: לאפשר מנייני תפילה במהלך המשחקים, בטענה שהיא לא יכולה לאבטח סוג כזה של פעילות – ואז אסרה אותה לחלוטין.

מקור נוסף טען, כי מספר יהודים אמריקנים, שתכננו להגיע כקבוצה גדולה למשחקים, ביטלו את הגעתם מכיוון שחששו כי לא ירגישו בטוחים וכי לא יהיה די אוכל לאכול.

אלא שאז הרב חיטריק צייץ בחשבון הטוויטר שלו: “בדיוק סיימתי להכין את המטבח הכשר הראשון בדוחא” – ופרסם תמונות מהמטבח ומהפעילות. האוכל כלל אפיית בייגל ומעדנים יהודיים נוספים.

בשיחה איתו, חושף הרב חיטריק את פעילותו הייחודית בקטאר ובמדינות מוסלמיות: “יש 55 רבנים שחברים באיגוד הרבנים בארצות האיסלאם. מדובר על 15 מדינות מוסלמיות, כמו מדינות במזרח אסיה – אוזבקיסטן, קזחסטן אזרבייג’ן וקירגיסטן; בצפון אפריקה – מרוקו ותוניסיה; מדינות באפריקה – ניגריה ואוגנדה; אירופה המוסלמית –  קוסובו ואלבניה, ויש גם בצפון קפריסין. כך גם בנסיכויות המפרץ, איראן, אלכסנדריה שבמצרים ועוד.

“יש בארגון רבנים שהם מכל קצוות הקשת הדתית – חרדים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ליטאים ועוד. רוב הרבנים הם חסידי חב”ד. אנחנו מנסים להעניק  צביון יהודי ומתן מענה מבחינה הלכתית וכשרותית כדי לעזור בכל תחומי החיים היהודיים במדינות האסלאם, כמו שימור בתי עלמין יהודיים, דיפלומטיה מול השלטונות לחיזוק היהדות, עזרה לרבנים ולתושבים בכל מה שצריך וניתן.

“בקטאר עצמה יש מעט יהודים. אין בית כנסת ואין אוכל כשר, כי אין לזה הרבה דרישה וביקוש מצד היהודים שבאים לגור או שכבר גרים במקום. מה שכן, נמכרים בסופרמרקטים בקטאר מוצרים כשרים אבל אין בשר כשר. לגבי דברים אחרים, אנחנו משתדלים לתת מענה ולעזור בכל מה שצריך מבחינה יהודית”.

• והמונדיאל?

“הסיבה שאין אוכל מבושל, זה בגלל שאף משקיע יהודי לא פתח פה מסעדה מבחינת בשר כשר. כדי לעזור ליהודים שהגיעו ומחפשים אוכל כשר, קיבלנו מטעם השלטונות בקטאר מקום שניתן לאפות בו סנדוויצ’ים ולחם מפת ישראל למהדרין בפיקוח וכשרות שלנו. בהתחלה הכנו 100 כריכים,  אבל אז התעורר הרבה ביקוש. לצערנו, זה היה צמחוני כי אין אפשרות לספק בשר והכל נעשה בדקה ה-90. למרות זאת לקראת השבתות, למשל, הכנו חלות וסנדוויצ’ים מזינים.

“מי שהיה בקשר עם שלטונות קאטר בכל הקשור לזה – הוא הרב מארק שנייר מניו יורק. הייתי בדוחא והכשרנו מטבח בתוך המתחם של ‘קטאר איירליינס’. ביום שישי הזמנו למעלה מ-3,000 חלות שחולקו או נמכרו ליהודים: מדובר על בייגל, לחמים, חלות וכמה ממרחים וירקות. אנחנו מכינים מחומרי הגלם אוכל משביע ומזין. פתחנו גם חשבון באינסטגרם שבו צילמנו את כל המוצרים הכשרים – שאפשר למצוא בסופרמרקטים בקטאר ויש למעלה מ-100 כאלה”.

הרב חיטריק מדגיש: “זה משמח לראות שקטאר, שאין לה יחסים עם ישראל ואין בה קהילה יהודית, אכפת לה שיהיה ליהודים אפשרות לאכול כשר. יש בעצם יחס מעולה מצד השלטונות הקטאריים. למשל, אני והבן שלי, קיבלנו ויזות VIP במהירות, מתייחסים אלינו בכבוד גדול ונתנו לנו את כל הסיוע שצריך. בהמשך נסינו להגדיל את התפריט כמה שיותר, ולכן היו גם דברים מבושלים בתוך המאפים”.

• איפה התפללתם?

“אני, למשל, התפללתי עם הבן שלי במסגד וקיבלו אותנו בצורה יפה. אין אמנם בית כנסת, אבל לא עושים פה בעיות ליהודים. היו תקריות עם ישראלים, כמו אנשי תקשורת אבל מבחינת הדת אין בעיה. לכן אנחנו משתדלים לעודד ולחזק כמה שניתן את הפעילות היהודית במקום”.

•

הרב חיטריק מספר: “הקהילות באיראן ובטורקיה קיימות יותר מ-2,700 שנה. בטורקיה, למשל, יש כיום מעל 12 אלף יהודים. באזרבייג’אן מעל 30 אלף יהודים. אנחנו חלק ממרקם החיים במדינות רבות. ‘הסכמי אברהם’ יצרו שינוי תודעתי ברחוב המוסלמי, אבל החיים היהודיים נמשכו תמיד ברוב מדינות האסלאם. יש קהילות יהודיות ב-16 מדינות מוסלמיות בעולם. ‘הסכמי אברהם’ חשובים, אבל כדי להגיע לנורמליזציה עם ישראל – צריך לנרמל את החיים היהודיים במדינות האסלאם וצריך להבליט אותם”.

דוגמא בולטת, לדבריו, היא הקהילה בדובאי שיצאה לאור רק אחרי ‘הסכמי אברהם’, בעוד שעד אז פעלה במחתרת. בארגון דאגו בזמנו לדברים הכי בסיסיים מבחינה יהודית. למשל, מקווה כשר בדובאי, לטובת משפחות אנשי העסקים שפעלו במדינה. בנוסף פעל בית כנסת בוילה של אחד מאנשי העסקים היהודיים, לצד קייטרינג צמחוני כשר.

היום, כמובן, המצב שונה לחלוטין מבחינת האוכל הכשר, בתי הכנסת והתפילות ועוד: במדינה נפתחו מסעדות ופועלים מספר שירותי קייטרינג.

וכך, אחרי שבמהלך המאה ה-20 עזבו היהודים את הקהילות במדינות המוסלמיות וברחו, לראשונה צומחת בדובאי קהילה יהודית אורגנית חדשה לגמרי במדינה מוסלמית, אחרי 500 שנה – כאשר צומחת קהילה יהודית שהגיעה מדרום אפריקה, אירופה, ארה”ב ועוד.

•

 במוזיאון של שליטי קטאר הממוקם בדוחא ישנו חדר מיוחד עם ספרי תורה, פמוטים וחנוכיות.

בעבר ביקרו במקום שלושה ישראלים שהגיעו לכנס הבורסות בקטאר. הם ביקרו במוזיאון של משפחת אל-ת’אני, שליטי קטאר. לפתע הגיעו לאולם שבו הופתעו לגלות את חדר היודאיקה עם ספרי תורה, מגילת אסתר, חומשים, סידורים, מחזורים, פמוטים, חנוכיות, מנורה, ופרוכות של ארון קודש ועוד.

במהלך כל הסיור שלושתם היו המבקרים היחידים במקום.

מדובר על מוזיאון שייח’ פייסל בדוחא, שבו מוצג הרכוש של משפחת האמיר לדורותיה, מתלבושות וכלי מטבח ועד המכוניות שליוו את המשפחה, המטוס של המשפחה, והיאכטה המלכותית.

ההפתעה הגדולה שלהם הייתה גילוי החדר ובו עשרות פריטי יודאיקה, שהגיעו לקטאר מעיראק ומתימן. על השלט בכניסה לחדר כתוב בערבית: “חפצי קודש של היהודים”.

המבקרים סיפרו אז: “יש שם שני ספרי תורה, אחד סגור ואחד פתוח בעשרת הדיברות. בנוסף מוצגים שם מגילת אסתר, פרוכות של ארון קודש וגם אגרטל עם ציור של הרמב”ם”.