חנוכה וזהות יהודית: בדואי שמשרת בצה”ל ומשלם מיסים נהפך ליהודי?

בשבועות האחרונים עלתה על סדר היום סוגיית הזהות היהודית. כצפוי, היו שהסיטו מייד את הדיון לכיוונים פופוליסטיים ולא רלוונטיים. הם מיהרו להציג זאת כאילו טוענים שיש ‘יהודים טובים’ ו’יהודים פחות טובים’.

היו מי שמיהרו לקפוץ על העגלה ולבלבל עוד יותר את היוצרות על-ידי הפרחת סיסמאות שזהות יהודית משמעותה שירות בצה”ל ותשלום מיסים. בעולם הרדוד והשטחי של ימינו גם אמירות חסרות שחר כאלה נקלטות.

וכי מה הקשר בין חובות אזרחיות לזהות יהודית? וכי בדואי או דרוזי שמשרת בצה”ל ומשלם מיסים נהפך ליהודי?

אין ‘יהודי בשבילי’

חשוב לזכור שכל השיח בסגנון ‘זה יהודי בשבילי’ ו’זה לא יהודי בשבילי’ הוא פשוט בדיחה. הזהות היהודית אינה נקבעת לפי טעמו של אדם זה או אחר. איש לא קיבל סמכות לשמש סלקטור בשער ולהחליט מיהו יהודי ‘בשבילי’. הזהות היהודית היא מהות פנימית שאינה מותנית במעשיו ובהשקפותיו של האדם.

חכמינו כבר קבעו כי “ישראל, אף-על-פי שחטא – ישראל הוא”. יהודי אינו יכול לחדול מלהיות יהודי, יהיו מעשיו אשר יהיו. באותה מידה מי שאינו יהודי אינו נהפך ליהודי על-ידי סיוע לעם ישראל. הוא יכול להיות אדם נהדר, שעושה רבות למען העם העם היהודי, ועל כן ייקרא ‘חסיד אומות העולם’. אין לבלבל בין זה ובין זהות יהודית.

טשטוש המושגים הזה ממחיש את הצורך החיוני בהעמקת הזהות היהודית. הדור הצעיר סופג כל הזמן מסרים על ‘שוויון’ ועל הפלת המחיצות שבין העמים. הוא חשוף לתעמולה הקושרת בין תפיסת ייחודו של עם ישראל לתפיסות גזעניות. יש גורמים הפועלים בדרכים מגוּונות לדחיקת המילה ‘יהודים’ ולהחלפתה ב’בני-אדם’, כי בימינו זה לא ‘פוליטיקלי קורקט’ לדבר על יהודים.

מה הפלא שרבים בבני הדור הצעיר אינם מבינים את משמעותה של הזהות היהודית. נישואין עם לא-יהודים אינם נראים להם דבר נורא. המילה ‘התבוללות’ אינה מעוררת בליבם דאגה. הרי ‘כולנו בני-אדם’, ומה זה משנה יהודי או לא-יהודי.

ההיסטוריה מוכיחה

זה בדיוק סיפורו של חנוכה – המאבק על הזהות היהודית מול השפעות התרבות העולמית הכללית. גם אז היו יהודים שסברו כי אפשר ורצוי לספוג השפעות זרות, ולהשתלב במרחב ההלניסטי. מהר מאוד התברר כי זה פתח למסלול יציאה מעם ישראל ולאובדן מוחלט של הזהות היהודית.

וגם בימינו הגבולות מיטשטשים. יהודים אינם מבינים מה הבעיה לחגוג את ה’נובי גוד’ או את החגים הנוצריים. הילד בקושי יודע מה זה פסח וראש השנה, וכבר מלמדים אותו על ‘האלווין’ ועל שאר תרבויות זרות. כך הוא מאבד את זהותו וכבר אינו יודע מי הוא והיכן ביתו, משפחתו ועמו.

אלפי שנים של היסטוריה יהודית מוכיחים כי אובדן הזהות מוליך היישר לטמיעה ולהתבוללות בין העמים. אנחנו יהודים כי אבותינו דחו את הבלבול והטשטוש הזה, דבקו ביהדותם, ואותה העבירו מאב לבן, מדור לדור. זהות זו עלינו לחזק ולטפח, כדי שנוסיף להיות עם יהודי.