הממונה על השכר באוצר פרסם הערב (רביעי) את הדוח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2021.
הדוח מציג את נתוני השכר של העובדים והמשרתים בגופי הביטחון השונים, וכולל התייחסות לניתוח השכר על פי ותק וגיל, תנאי הפרישה של עובדים אלו – תוך התעמקות בתנאי העבודה – והשכר במשטרה ובשב”ס.
לפי הנתונים, זה השכר של ראשי הארגונים: הרמטכ”ל משתכר 101,831 שקלים בחודש, המפכ”ל 91,070 שקלים ונציבת שב”ס 94,185 שקלים.
מהדוח עולה, כי השכר הממוצע של עובדי מערכת הביטחון נע בין 11,337 שקל בקרב משרתי הקבע הראשוני בצה”ל לבין 30,385 שקל למשרתים ביחידות הסמך של משרד הביטחון, בהן הוועדה לאנרגיה אטומית הכפופה למשרד ראש הממשלה.
השינוי הגבוה ביותר בשכר חל בגופים החשאיים – המוסד והשב”כ, עם עלייה של כ-3.4% בין שנת 2019 לשנת 2021.
בקרב הקצינים, השכר בצה”ל גבוה מהשכר במשטרה ובשב”ס. גם בהשוואה לגיל וגם בהשוואה לוותק, בעקבות הבדלים בין מסלולי השירות בצה”ל לבין מסלולי השירות במשטרה ובשב”ס, הבאים לידי ביטוי, בתמהיל ותק שונה של המשרתים בכל גוף.
בנוסף, הגיוס לשירות קבע בצה”ל נעשה בגיל צעיר יותר והקידום בשכר מהיר יותר, בעיקר כתוצאה של קידום מהיר יותר בסולם הדרגות הצה”לי ולאור גיל הפרישה של קצינים בצה”ל – 45, שנמוך משמעותית ביחס למשטרה ולשב”ס.
הדוח קובע כי שכרם של סיירים ובלשים מתחילים במשטרת ישראל, עד ותק לשכר של חמש שנים, נע בממוצע בין 13,658 שקל ברמת פעילות שיטור חדש ל-15,385 ש”ח ברמת פעילות א’.
הוצאות השכר בשב”ס גדלו ב-17% מאז 2017, למרות הירידה המשמעותית ביחס בין מספר האסירים לעובדי השב”ס מ-2.26 בשנת 2012 ל-1.79 בשנת 2021, בעקבות פסיקת בג”ץ על תנאי האסירים.
תנאי פרישה
המשרתים בגופי הביטחון זוכים לתנאי פרישה חריגים יחסית לטובה בהשוואה למשק ולמגזר הציבורי. הקצבאות הממוצעות הניתנות לגמלאי גופי הביטחון גבוהות וממקמות את פורשי קציני צה”ל, משטרת ישראל והשב”ס בעשירון הפנסיוני העליון ביחס למשק.
עקב גיל הפרישה הנמוך בגופי הביטחון, סך שווי הקצבה הכולל לגופי הביטחון גבוה משמעותית ביחס לשווי הקצבה הכולל לפורשי שירות המדינה. רוב גמלאי צה”ל (76.5%) משתלבים לאחר פרישתם משירות בשוק העבודה עם שכר חודשי ממוצע של 21,400 שקל.
יחד עם זאת, בצה”ל לא קיים מודל שירות, המאפשר שכר גבוה בתחילת הדרך ללא פנסיית תקציבית או גישור בהמשך. במוסד, ישנה תוכנית לאפשר לכ-17% מהעובדים מסלולי העסקה ובכך להצליח לגייס מקצועות וכוח אדם נדרש.
פערים מגדריים
בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון, עם זאת, מספרן נמוך באופן משמעותי ממספר הגברים המועסקים בהם ושיעורן נע בין 17.96% אזרחיות עובדות צה”ל ל-29.9% משרתות בצה”ל.
פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים באופן יחסי בגופי הביטחון, כך שבצה”ל נצפים פערי השכר הגבוהים ביותר, כ- 25%.
הממונה קבע: “פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים הם בצה”ל שכן מדובר בגוף המתאפיין ברמת סיכון גבוהה ובמכלול תפקידים רחב ומגוון. בשנים האחרונות נפתחו יותר תפקידי לחימה גם לנשים ולכן ייתכן שהעתיד יוביל ליותר נשים גם בדרגות הבכירות המאופיינות במשכורות גבוהות ובדרישה לניסיון בתפקידי לחימה”.
הגוף בעל פערי השכר הנמוכים ביותר מבין גופי הביטחון הוא שירות בתי הסוהר עם פער של 5% בלבד.