העיתונאית אריאלה שטרנבך מחדשות 13, פרסמה היום (שלישי) בחשבון הפייסבוק שלה פוסט נגד תנועת ה’מאמינה לך’.
“אני לא מאמינה לך”, כתבה שטרנבך. “חוב קטן שרציתי לכתוב כשפרשיית הרב טאו פתחה מהדורות אבל לא הספקתי. רציתי לומר: אני לא מאמינה לך. אין כאן טעות.
אני מבטיחה להקשיב לך, אני אעשה מה שבכלים שלי כדי לנסות להגיע לאמת, לחקור, לבדוק ואפילו להסתכן כדי לנסות להוציא את האמת לאור, אבל אני לא מאמינה לך באוטומט. זה לא רציונלי, לא אתי, לא יהודי וודאי שלא הלכתי.
התנועה החדשה הזו שנולדה ‘מאמינה לך באוטומט’ היא מסוכנת ומחר יכולה לפגוש כל אחד מאיתנו בצד השני. קטונתי, אבל ההחלטה של רבנים לצאת בגלוי בפייסבוק בקריאה לחקור האם הרב טאו פגע, היא הזויה, מסוכנת ופוגענית מאד.
איזה סיכוי לנקות את שמו השארתם לאדם כשרבנים בכירים מפרסמים את שמו בבקשה לבדוק האם פגע מינית? וזאת בשעה שכותבים במפורש שאינם יודעים ואין להם כלים לדעת האם פגע, אבל בו-בעת תולים אותו בכיכר העיר עם חשדות חמורים שברור שקשה מאד יהיה לבדוק. וכמו שזה נראה, מירב הסיכויים שתיק כמו זה יישאר באפלה ואת האמת לא נדע לעולם.
לו באמת רצו רבנים להגיע לחקר האמת הם היו צריכים להקים הרכב בית דין דיסקרטי או לחלופין לדאוג שהמשטרה תחקור.
•
‘חשוב לי לומר – פרשת הרב טאו היא כמשל בלבד לזרם ‘המאמינה לך’ המסוכן שנסחפנו אליו. אני לא יוצאת נגד המתלוננות או חלילה מערערת לגביהן, אני רק בטוחה שאם היו פונות אליי – לפני שהרבנים יצאו בפומבי – לא יכולתי לפרסם או לשדר את התלונות שלהן.
חקרתי לא מעט פרשיות בעצמי ובסיעתא דשמיא גדולה, לא פעם נאלצתי להשיג לבד את הראיות למשטרה שלא אוהבת לעבוד קשה. היו פעמים שגייסתי האקרים לשחזר הודעות או בלוגים מפלילים שנמחקו כדי שהתיק יגיע לכתב אישום. היו פעמים שהתחזתי ונפגשתי עם הפוגע או סביבתו והעברתי למשטרה הקלטות שהגיעו לכתבי אישום בסופו של דבר.
אבל היו פעמים שנכשלתי, על חיים ולדר קיבלתי מידע כבר ב-2016. לא הצלחתי להשיג ראיות ושתקתי, כנ”ל לגבי משי זהב. לא מתחרטת על כך שלא הייתי הראשונה לפרסם למרות שטכנית אולי יכולתי.
‘התורה בפרשת עיר נידחת מזהירה אותנו: ‘ודרשת, וחקרת, ושאלת היטב והנה נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל’ – לפני שאתה בא להרשיע אדם, עליך לדרוש לחקור ובנוסף לשאול היטב ורק לאחר מכן כשנכון הדבר, תוכל לחרוץ את דינו.
תנועת ה’מי טו’ הביאה איתה ניקוי אורוות נפלא, אבל חשוב שנזכור את הדרך, הגבולות ובעיקר את הזהירות הרבה הנדרשת”.