רינו צרור: את שומעת את התגובה הקשה לרשימת הדרישות של ‘יהדות התורה’ – איך את רואה את הדברים?
שרי: תראה, אני שומעת כמה דברים. קודם כל שמעתי אתמול כעס גדול אצל הנציגים החרדים שמאד כועסים על הליכוד. אם לפני שבוע וחצי שמעתי אותם עם בטן מלאה ואפילו שמעתי משניים מהם איומים של ‘אנחנו נתמוך מבחוץ’, ‘אנחנו לא ניכנס לממשלת נתניהו’, ‘הליכוד לא מתנהג איתנו יפה’ – אתמול הזעם התחלף במילים קשות שאני אפילו לא רוצה לחזור עליהן. הם רואים בליכוד מקור להדלפות של מסמך טיוטה שלא אושר, שחלקו לדבריהם בכלל לא מדויק, מסמך שנועד בדיוק בשביל האייטם הזה שלך.
רינו צרור: אבל כל הדרישות מופיעות!
שרי רוט: אז זהו, שלדבריהם חלק מהדרישות לא מנוסחות כמו שיצא, וגם, איך הם אומרים? זה משא ומתן, מכניסים המון-המון עיזים כי ממילא הצד השני יפסול הרבה מהם, כדרך מוכרים בשוק, אתה יודע, אני מבקש 50 דברים, את חלקם הכנסתי סתם, מתוכם בסוף נעמוד על הדברים החשובים לנו, למשל מה שציינת ובהוגנות את נושא הים, היום ללכת לים זה דבוקת אדם, אין מקום, צפוף, חלקם באוכלוסייה לא תואם את כמות החופים שיש להם, ואף אחד לא מתכוון לקחת לחילונים את החופים שיש להם.
רינו צרור: והדרישה של חשמל בשבת?
שרי: אז שוב, אני אומרת, הם הכניסו המון המון דברים, כמו למשל מה שאמרת, הכנסת תלמוד לבתי הספר. הרי הם לא ביקשו חלק במשרד החינוך, זה אבי מעוז שיהיה שם וישלוט שם ומעליו איש הליכוד.
רינו צרור: הלופ של הכנסה כזו כל כך מאסיבית של מקצוע אחד לכל המערכת יקרה מאד.
שרי: ממה שאני יודעת זה לא מעניין את החרדים מה ילמדו החילונים בבתי הספר שלהם. כלומר, בליבם פנימה זה מעניין, אבל הם לא בקטע הזה של להתערב, זה היה אבי מעוז שדרש את זה, מעליו יהיה שר חינוך של הליכוד ומעליו יהיה נתניהו, אני לא רואה את זה קורה, לא רואה שמתערבים.
תראה, החרדים באו עם עקרון שכל מה שהיה בשנה וחצי האחרונות – נבטל. למשל, הקטע של גיור רפורמי, זה שהוציאו מבתי הספר משהו שהיה שם מזמן בן גוריון – נחזיר. הם באו בקטע הזה של ‘בואו נראה לממשלת השינוי שאנחנו מחזירים הכל אחורה’, לא בקטע של התערבות.
אבל אני לא שוללת אופציה, שאולי היא רחוקה ונראית לכולנו דמיונית, אבל זה הולך לשם, שבסופו של דבר יקום מישהו אמיץ ב’יהדות התורה’ או איזה רב אמיץ ויגיד ‘עד כאן’, מצידנו שנלך לבחירות, ומצידנו שהשמאל ינצח, ובואו נראה איך השמאל נותן לנו הרבה יותר.
רינו, אני רוצה לגלות לך שמהשמאל יש להם ויהיו להם הצעות יותר טובות, פחות מביישות כי תאמין לי שאם זה יהיה בשביל להוציא את נתניהו מהמגרש הפוליטי ובשביל להמליך פה ממשלת שינוי או שמאל או מרכז. ולשם זה יילך. הכעס שלהם על נתניהו, כלומר על אנשיו, ועל המדליף – מדברים כל הזמן על ‘מדליף’ ‘מדליף’, אני בכלל לא בטוחה שיש מדליף. לדעתי יש רוח שאומרת, יאללה בואו נדליף ובואו נסבך, פעם את סמוטריץ’, פעם את בן גביר, פעם את החרדים.
שחר גליק: הכעס המרכזי הזה הוא מלווה את כל המשא ומתן. בשבוע שעבר יריב לוין יצא כועס מאחת הפגישות וכשדיווחנו על זה, ב’יהדות התורה’ אמרו לנו, ‘אתם רציניים? זה חדשות? בכל פגישה שלנו יריב לוין יוצא כועס, זה חלק מהלך הרוח’.
בשבוע שעבר גפני נפגש עם נתניהו, היה שם גם מוטי פאלי מביתו של הרב גרשון אדלשטיין, ובאמצע יריב לוין אומר, ‘תגידו, אתם רציניים? מה זה כל הדרישות האלו?בסוף לא תהיה ממשלה’. אז גפני קם וצורח עליו, ‘אז שלא תהיה ממשלה’. מאד מאד מתוח שם בחדרי המשא ומתן, זה חלק מהלך הרוח. וזה גם מתדרדר להערב, כשכל אחד מהצדדים שאנחנו מדברים איתו, בליכוד אומרים, אנחנו בטוחים שיהדות התורה הדליפו את זה כדי לנסות ולהראות הישגים, עובדה שנאמר שם שזה הישגים, וביהדות התורה חושדים בהם שהם הדליפו כדי לנסות להוריד את החרדים מהדרישות.
רינו צרור: ובשס כועסים עליהם כי העניין הזה מייצר רושם שיהדות התורה מצליחה להשיג יותר הישגים. בואו נראה מה יגידו החילונים על כל זה.