כחלק מפרויקט חפירות וסקר מערות מדבר יהודה שמנהלים רשות העתיקות וקמ”ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, נערכה חפירת הצלה במערות המורבעת בחודשים מרץ-מאי 2022.
בין שלל הממצאים, נתגלתה בסדק בתוך מערה, קופסת עץ עתיקה עשויה במחרטה, שאין כדוגמתה באוצרות המדינה.
לאחר שנפתח פקק הכלי, התברר כי חלקו העליון מלא באדמה תחוחה ואבנים קטנות שנדחסו עד לשפתו. מתחת לשכבת אדמה זו, נמצאה פיסת בד צמר גדולה צבועה בסגול. פיסת הבד כיסתה 15 מטבעות כסף שסודרו בחלק התחתון של הקופסא, וביניהם הונחו פיסות צמר כבשים.
המטמון, שנוקה על ידי תחום טיפול ממצאים ברשות העתיקות, כולל קבוצה אחידה של מטבעות טטרדרכמות מכסף, שנטבעו על ידי תלמי השישי, מלך מצרים. מלך זה מלך על מצרים במקביל לדודו – אנטיוכוס הרביעי (“אפיפנס”), אשר מלך על הממלכה הסלווקית, ובה א”י.
שלושת המטבעות הקדומים ביותר במטמון נטבעו בשנת 176/5 לפנה”ס, ואילו המטבע המאוחר במטמון מתוארך לשנת 171/170 לפנה”ס. על גבי אחד מהמטבעות נמצאה חריתה בכתב יד של השם “שלמי –Shalmai” בכתב ארמי.
לדברי ד”ר איתן קליין, חוקר המטמון מטעם רשות העתיקות יחד ד”ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות, “מעניין לדמיין מיהו האיש שברח למערה והחביא בה את רכושו הפרטי מתוך כוונה לשוב. נראה, שעקב מאורעות התקופה, נהרג האיש בקרבות, ולא שב לקחת את רכושו. הוא המתין לנו במשך כמעט 2,200 שנים.
“מדובר בממצא יחידאי, שאין שני לו, המהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה וברורה לכך שמערות מדבר יהודה שימשו כזירת פעילות למורדים או לפליטים יהודיים בימים שקדמו למרד המקבים או בראשית המרד”.
הערה: בסרטון מופיעות נשים
לדברי ד”ר קליין, ספרי המקבים מתארים כמה אירועים דרמטיים משמעותיים בעת ההיא, שעשויים היו לשלוח אנשים לטמון את רכושם במדבר עד יעבור זעם. הסבר אחד, יכול להיות ביזת כלי המקדש בידי אנטיוכוס הרביעי והחרבת חומות ירושלים בשנים שקדמו למרד החשמונאים. הסבר אחר, עשוי להיות גזרות הדת שהטיל על העם היהודי בשנת 167 לפנה”ס.
ספר מקבים א’ מספר על קבוצת יהודים שנמלטו למחבואים במדבר מפני גזרות הדת שהוטלו על היהודים: “אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם. הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת… וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם” (מקבים א’ ב: כט-לז).
לדברי אמיר גנור, מנהל החפירה הארכיאולוגית במערה מטעם רשות העתיקות: “פרויקט הסקרים והחפירות שרשות העתיקות עורכת במדבר יהודה בשש השנים האחרונות מוכיח את עצמו, ובעקבותיו הצלחנו להציל אלפי ממצאים ארכיאולוגיים מפני הרס ושוד עתיקות, בהם קטעי מגילות מקראיות, ראשי חץ ממרד בר כוכבא ועוד”.
צילום: יניב ברמן ושי הלוי, רשות העתיקות
