ה’סמס’ שלגלג על גפני, הכעס של פרוש, הרווח הנקי של דרעי

1.

בשקט-בשקט, ש”ס לא מפסיקה לדרוש תופינים בשיחות המו”מ הקואליציוני. היא או-טו-טו ‘סוגרת’ כבר ימים ארוכים, אבל לא. “כאילו היא מחכה לראות מה אנחנו נקבל, ואז לבקש עוד”, אומר לי גורם ביהדות התורה בכעס. “אנחנו ביהדות התורה פותחי התיאבון של ש”ס…”

הוא כועס על עוד דבר: “ש”ס אפילו לא מבזבזת זמן בשיח על עקרונות ונושאים שהם ‘ציפור הנפש’ שלנו ושלהם. היא משאירה לנו את העבודה. בסוף תבוא, תעתיק, ותציג את הכל כהישג משותף. מה משותף? אנחנו מזיעים, והם יקטפו פרחים?”

או איך אמר גפני במסיבת עיתונאים שערך היום, בקולו? “אני נוטף זעה בחורף ודרעי וגולדקנופף ישנים במיטות”. עוד רגע נדבר גם על עמיתו יצחק גולדקנופף, אבל נתרכז קודם על “דרעי ישן במיטתו”.

אז זה לא ממש ככה. דרעי עסוק מאוד בהצפת עוד בקשות לטובת מפלגתו. לפי פרסום של העיתונאית טל שלו מ’וואלה’, דרעי דורש תקציב כפול לאיוש 12 עוזרים ויועצים בשתי לשכות השר – הפנים והבריאות. בניגוד לנוהל הקיים ששר שממונה על שני משרדי ממשלה, זכאי להעסיק תשעה יועצים – כמו שר וחצי.

אבל עזבו רגע את הפרטים והעלויות. זכותו של דרעי לדאוג לדרעי.

למי שתוהה מדוע ש”ס תקבל כנראה הרבה יותר ממה שתקבל ‘יהדות התורה’ (גם ביחס לגודל של שתיהן), הנה התשובה: ש”ס מתנהלת היום בסדר מופתי (יש שיגידו, כמו אצל פוטין, אבל בפועל זה עובד), עם אפס הדלפות. כלומר, אני לא בטוחה שחברי הכנסת של הסיעה מעורים בכלל במה שדורש היו”ר עבורם. הם יגידו תודה על כל תופין שיקבלו ויעבדו במלוא המרץ. חסר להם שלא.

בש”ס חייבים לעבוד וקשה. נסו את זה. פנו אל אחד הח”כים עם בקשה מהשטח, לא משנה באיזה נושא, ותראו איך המכונה מתחילה לנוע. וכאשר לא מעודכנים במו”מ יותר מהדרוש, זהו המתכון לאפס הדלפות. וגם אילו ידעו, היו חוששים להדליף. יש משמעת.

2.

וזו בדיוק הבעיה הבעיה של יהדות התורה: במקביל למו”מ הקשוח על מילוי דרישותיהם בחדרי המו”מ, הם עסוקים גם במריבות.

הנה, קחו את מסיבת העיתונאים של גפני. הייתם מדמיינים ח”כ של ש”ס מכנס תדריך לכתבים הפוליטיים ומזלזל בח”כ אחר מסיעתו? גפני לא היסס לדבר נגד גולדקנוף, חברו לאותה מפלגה (הם אפילו לא הגיעו בקשה רשמית לפיצול דגל-אגו”י), הישן בשלווה במיטתו בעוד הוא מזיע.

ולא שאי-אפשר להבין את גפני. אם תשאלו אותו, יספר לכם על עלבונות שהוא סופג מצד חבריו לסיעה או עוזריהם. אחד מהם נתפס על ידו שולח הודעה מעליבה נגדו אל אחד מאנשי הליכוד (שמיהר להציג לו את הסימוס ה’חביב’ שקיבל…).

לא יודעת אם הסיפור נכון, או שאיש הליכוד פשוט המציא את ההודעה על מנת לסכסך. אבל הקרב המכוער כבר פרץ.

אתמול, מול עיניו הנדהמות של נתניהו, החליף גפני עם העוזר החרוץ מילים חריפות. ‘המצודה’ של הליכוד, שכבר אירחה מריבות עסיסיות, ספגה גם את זו.

הנה עוד קטטה קטנה, אבל משקפת: מה לא עשה יצחק גולדקנופף כדי להפשיר את האווירה בין הפלגים השונים המרכיבים את יהדות התורה. הוא ‘מסתחבק’ עם מאיר פרוש, וגם עם גפני. עושה ויתורים, העיקר שישרור השלום.

זה עוזר לו? לא ממש.

3.

יום שני האחרון, ישיבת סיעה בכנסת. גולדקנופף וגפני רוצים לפתוח אותה בפני התקשורת. רעיון טוב, משדר שקיפות, מפזר חששות של התקשורת החילונית על הפרדה בכוח. אל החדר נכנסים עיתונאים ועיתונאיות, איש לא דורש מהם לשמור על הפרדה, זורמים עם כללי העבודה של משכן הכנסת.

בצד, עמד ח”כ מאיר פרוש, לטעמי עם מבע פנים קצת כעוס, אבל לא הייתי בטוחה. ריחמתי עליו. בכל זאת, הוא  לא בן 18. הפניתי את תשומת ליבו לכיסא פנוי. הוא סירב.

איכלר, חברו לגוש (זוכרים שבאגו”י היו שני צירים? גור-ויז’ניץ ושלומי אמונים-בעלזא) נכנס פנימה רק אחרי שהעיתונאים יצאו החוצה.

מתברר, שיש קרב לא פשוט מאחורי זה. זה לא שהשניים נגד שקיפות, אבל טענה בפי מקורבים להם: הגיוני שגולדקנוף, כראש הסיעה, ייטול את זכות הדיבור, אבל מדוע גפני נשא דברים?

הם שתי סיעות נפרדות, דגל ואגו”י, ניסיתי להסביר.

אבל המקורבים, בטענה קצת צודקת, הזכירו שהפירוק טרם בוצע בפועל, ונכון להיום ברשם המפלגות יהדות התורה  מאוחדת. אז אין בעיה שגפני נשא דברים, אבל אם כבר פיצול לגושים – מדוע פרוש לא קיבל את זכות הדיבור? הרי גם הוא מייצג פלג בתוך אגו”י.

“וככה הם נראים בעינינו, כחגבים”, אומר גורם המעורה במשא ומתן. “כל אחד מהם מגיע, דורש דרישות אישיות עבור עצמו, ובעיקר דואג לרמוז שישמח אם לחברו יהיה קצת פחות”.

אני, כמובן, מסרבת להאמין שזה אכן כך, מן הסתם הפריז אותו גורם. אבל אני כן מאמינה שכל אחד מהם דרש לעצמו ‘שטעלע’ שיאפשר לו לתפור חליפה.

תסתכלו על מכתב התפקידים שנחתם: לא תמצאו שם ח”כ נטול תפקיד. אפילו ליצחק פינדרוס, מספר 8 ברשימה שיכנס לכנסת כ’נורבגי’, סידרו משרה אחרי מריבה לא פחות מדממת בין סביבתו לסביבת הח”כ הויז’ניצאי יעקב טסלר – בשאלה: למי התפקיד. האם ‘דגל’ היא שבוחרת ראשונה, שכן לפי ההסכם הפנימי, המספרים הזוגיים בוחרים הפעם ראשונים את התפקיד או שמא טסלר, משום פינדרוס, למרות שהוא זוגי, עדיין לא ח”כ.

בין לבין, טענה ‘דגל’: לא רק שסידרתם אותנו עם היחס של ארבע לאגו”י ושלוש ל’דגל’, שפוגע בסדר הטוב של 50-50, כעת תיקחו מפינדרוס את התפקיד השייך לו בדין? הסוף היה טוב: שמעו בליכוד ומיהרו לסדר מהר-מהר תפקיד לשניהם, ובא לקואליציה גואל.

אגב, בשל כל המריבות האלו ודומות להן, היו אשכנזים, גם מצד האבא וגם מצד האמא, שנתנו את קולם לש”ס בבחירות האחרונות.

ככה זה, המריבות שלהם, הם הרווח הנקי של דרעי.