ראש ישיבת הר המור וממנהיגי הזרם החרד”לי נפטר בגיל 74 לאחר מחלה

ברוך דיין האמת: הגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ”ל, ראש ישיבת הר המור, נפטר היום (שני) בגיל 74 –  לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

המנוח זצ”ל  הותיר אחריו את רעייתו הרבנית מרים, ילדים ונכדים.

הלוויתו תצא ביום שלישי בשעה 11:00 בבוקר מהיכל הישיבה ברחוב אריה ורשבסקי 8 בשכונת חומת שמואל בירושלים. הוא ייטמן בהר המנוחות.

נולד בכפר פינס לרבקה ולרב משה שטרנברג, שהיה רב היישוב. טרם הגיעו לגיל בר-מצווה נפטר אביו, ואימו עם ארבעת ילדיה עברו לגור בירושלים.

למד בישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, בה למד בחברותא כשנה וחצי עם ראש הישיבה הגאון רבי אליהו מישקובסקי, ממנו קיבל את דרך הלימוד בסגנונו של הרב שמעון שקופ.

נשא את בתו של הרב משה לוין, רבה הראשי של נתניה, ובת דודתו של הרב זלמן מלמד.

בהמשך עבר בעקבות אחיו התאום, הרב עמיאל שטרנברג, לישיבת מרכז הרב, שם למד בעיקר אצל הרב מרדכי פרום ואצל הרב אברהם שפירא.

כיהן  כר”מ בישיבת ניר קריית ארבע, ובגיל 25 מונה לר”מ בישיבת מרכז הרב על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק.

במהלך השנים לימד הרב שטרנברג את השיעור המבוגר בישיבה והתאפיין בשיעורי גמרא מעמיקים.

רבנים רבים המשמשים כרמי”ם בישיבות של הציבור הדתי לאומי למדו בין השאר אצלו, והוא נחשב כבעל השפעה בלימוד עיון בישיבות מהזרם הדתי לאומי.

בשנת תשמ”ח הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב אברהם שפירא זצ”ל.

בשנת תשנ”ח נמנה עם קבוצת הרבנים שפרשה מישיבת מרכז הרב והקימה את ישיבת הר המור, אשר עמד בראשה לצד אחיו הרב עמיאל.

הרב שטרנברג לימד גם בישיבות בית אל, אור עציון, עטרת ירושלים, מעלה אליהו, עטרת נחמיה ובבית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל.

היה מחברי ארגון ‘רבני תורת הארץ הטובה’.

לפי כשנה חלה במחלה קשה והערב נפטר.

(מתוך ויקיפדיה)

הרבנים הראשיים פירסמו הודעת אבל:

הרבנים הראשיים לישראל, הגאון רבי דוד לאו והראש”ל הגאון הרב יצחק יוסף, יחד עם כל בית ישראל, מבכים מרה את הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי מרדכי שטינברג זצוק”ל, ראש ישיבת הר המור.

שר וגדול נפל בישראל, גאון בתורה איש אמת שיראתו קודמת לחכמתו עמד לימין הרבנות הראשית בביצור חומות היהדות, זכה להעמיד אלפי תלמידים לתורה והנחה רבים בדרך האמת.

בהסתלקותו הותיר חלל גדול בעולם. חבל על דאבדין ולא משתכחין.