לא שחור ולבן: מחזה כזה לא היה קורה אצל בן גביר. גם לא כבדיחה

“ממשלה קיצונית”, “ממשלה גזענית”, “ממשלה של חובשי כיפות”, אני שומעת שוב ושוב ביקורת מהצד השמאלי של חברי הכנסת. כולם, כל חברי הקואליציה החדשה, בנשימה אחת. בדיוק כמו “כל החרדים שחורים”, “כולם נראים אותו דבר”.

כדאי ללמוד על ההבדלים התהומיים בין מפלגות כמו דגל התורה או ש”ס לבין הציונות הדתית ועוד יותר מכך עוצמה יהודית, כדי להבין כמה ההבדלים ההשקפתיים תהומיים. זה לא רק עניין של מי יקבל את הג’וב, או מי אוהב יותר את נתניהו.

החרדים, למשל, מתנגדים התנגדות נחרצת לעלייה להר הבית, ונגד התגרות כוחנית בערבים. הם אפילו בעד תקציבים לשיפור התשתיות ומצבם של ערביי ישראל. לכו לעיר ערבית ותשאלו את ראש העיר מי שר הפנים שפינק אותו הכי הרבה. אריה דרעי, תהיה התשובה. שמעתי זאת לא מראש עיר אחד עמו שוחחתי, וגם לא משניים. תשאלו גם את אחמד טיבי עד כמה משה גפני סייע להם בוועדת הכספים.

כשהמרכז־שמאל הרימו מטריה עם הכותרת “רק לא ביבי”, נאלצו החרדים להצטופף תחת המטרייה בנימין נתניהו, זו שתחתיה חוסים גם מפלגות הימין. הא ותו לא.

•

יום שני האחרון בכנסת. ישיבת סיעה של יהדות התורה. אל החדר נכנס ח”כ עופר כסיף מחד”ש־תע”ל. בצעדים נמרצים, הוא ניגש אל יושבי הראש יצחק גולדקנופף ומשה גפני והכריז בקול: “אני רוצה להיות חלק מהמפלגה שלכם”.

ברור שזה נאמר בהומור, אבל בסיעה של בן גביר, מחזה כזה לא היה קורה. גם לא כבדיחה.

כשיצא, שאלתי אותו – מה הסיפור? תחילה צחק, הצביע אל צלחת החומוס (‘ארבעס’ בשפה החרדית) ואמר: “רציתי לקבל את זה”. אבל אז, שוחחנו ברצינות. “מציירים את כל חברי הכנסת של ‘גוש נתניהו’ כחובשי כיפה, בעלי דמות אחידה. כמי שעומד מהצד, מה יש לך להגיד על זה?”, שאלתי.

“אני ממש לא עומד מהצד, אני גאה להיות שותף של הסיעות החרדיות בהרבה מאד גזרות”, השיב. האמת, הוא הפתיע גם אותי. מאחמד טיבי שמעתי על כך לא מעט, גם ממרב מיכאלי. מפיו, זו הייתה הפעם הראשונה.

אני מניחה שהוא התכוון לשיתופי פעולה שנובעים מהיותנו, הציבורי החרדי והציבור הערבי שהוא מייצג, מיעוטים במדינה. מיעוטים שנלחמים על זכויותיהם בשיניים ובעשר אצבעות. מיעוטים שצריכים להתנצל על כל שקל שהם מקבלים מקופת המדינה.

את ההפתעה קיבלתי כשהוא סיים: “אני בעד שיתנו כסף לאברכים שלומדים תורה. אם עבור מישהו לימוד תורה הוא המימוש העצמי שלו, אני בעד”.

“התקבלת ליהדות התורה בזה הרגע”, השבתי לו, בחיוך.

אבל כעת ברצינות: צריך להפסיק לקטלג את כל חברי הקואליציה המתגבשת כאילו היו עיסה אחת. זה לא שחור ולבן. אלה הם 64 מנדטים הצבועים בצבעים שונים ומגוונים. לא הכול שחור. גם לא הכול לבן.