“אבי מעוז הוא ממש מתנה למפלגות החרדיות. הוא יהפוך לסמל ההדתה”

שחר אילן הפרשן לענייני חרדים והפרשן החברתי של ‘כלכליסט’: תשמע, המשרד לשירותי דת הוא לא באמת משרד. הוא לכל היותר היה צריך להיות אגף במשרד הפנים. מדובר במשרד שתקציבו השנה עמד על 700 מיליון, בשנים קודמות עמד על 900 מיליון. הסיבה שהוא חשוב – היא מגזרית. זה אומר שהוא שולט במשרות החשובות ביותר למגזר, משרות של רבנים – בשנה הבאה, בין היתר, יבחרו את הרבנים הראשיים – דבר אחד ברור שייצא מהמשא ומתן הזה: ש”ס תקבל את הרב הראשי הספרדי, והציונות הדתית תזכה לרב ראשי חרד”לי אחרי ששנים לא היה לה.

הוא שולט גם על רבני ערים והוא שולט גם על המועצות הדתיות, שזה גם מאגר משרות מאד חשוב, שבעוד שנה מתפנה כי יש בחירות לרשויות המקומיות. הוא שולט על התקציבים של המועצות הדתיות והוא שולט גם על תקציבים של מבני דת, שגם זה מבחינת המגזר מקור כוח מאד חשוב. כלומר, כשמדובר בדתיים וחרדים השאלה לאן הכסף יילך היא דרמטית.

אפי טריגר: אז, שרי רוט, זה בעיקר עניין של ג’ובים?

שרי: תראה, קשה להגיד את המילה ג’ובים בהקשר למשרד לשירותי דת, אבל אולי אין ברירה אלא לומר זאת. והאמת היא שכאשר אני בודקת ב’יהדות התורה’ את הנושא הזה כן, קצת קשה להם לומר שהם בכלל מבקשים את הנושא הזה. והם מנסים להסביר שזה לא ג’ובים, אבל כנראה שבתחתית השורה זה כן.

בוא נזכור משהו: נניח שבעיר מסוימת יש רב עיר שהוא חרדי. אשכנזי חרדי או ספרדי חרדי, לא משנה. ממילא, החנויות בעיר שזוכות אוטומטית להכשר הרבנות, ככה היה לפחות עד היום, החנויות האלו הופכות להיות כשרות למהדרין עבור כל יהודי שמגיע לקנות. חנות פלאפל שבהכשר הרבנות המקומית, בתוספת המילה ‘למהדרין’, גורמת לחרדי לאכול בה. וזה בעצם מנגיש המון חנויות לאכילה באופן מאד פשוט. אתה לא צריך לשלם יותר על כשרות בד”צ וכל אלו, יש לך את רב העיר שהוא חרדי ואתה סומך עליו.

כי בעצם, בוא נזכיר למאזינים שלנו, שבעשורים הראשונים של המדינה, כשהמפד”ל בעיקר שלטה על מה שאנחנו מכנים ‘הג’ובים ברבנות’, החרדים לא מספיק שיתפו פעולה עם הרבנות הראשית. מה שקרא בשנים היותר מאוחרות זה שמונו רבנים ראשיים חרדים, הרב עובדיה יוסף, הרב עמאר, הרב לאו  – שגרמו לכך שהחרדים בכלל יתחילו להתחבר למושג הזה שנקרא ‘רבנות ראשית’ ולמשרד לשירותי דת. בתחילה גם לא הייתה ש”ס, היהדות החרדית הרחיקה את עצמה מהעניין הזה ואמרה ‘זה לא  מעניין אותנו’ והשאירה את זה למפד”ל לדורותיה.

בשנים האחרונות החרדים כן התחברו והם מבינים שדרך המשרד הזה יכולים להשיג את מה שהם מכנים ‘יידישקייט’.

אפי טריגר: אבל, שחר, זה לא מאבק משולש. יהדות התורה לא מוזכרת כנאבקת על המשרד הזה. זה ש”ס והציונות הדתית.

שחר: ההערכה שלי היא שבסופו של דבר אין מאבק אמיתי. יש דברים שדרעי לא מסוגל לעמוד בהם, אני חושב שדרעי רואה את המשרד הזה כנחלה שלו והשר לדעתי יהיה חייב להיות מש”ס, כי דרעי לא יוכל להכיל משהו אחר. אני כן חושב שהציונות הדתית תביא שני הישגים בדמות סגן שר ורב ראשי אשכנזי. יהדות התורה פשוט לא מסוגלת להיכנס למשחק הזה.

אבל יש פה עוד משהו: בסופו של דבר צריך לזכור – זה משרד של ממסד דתי, של רבנות, של בתי דין רבניים. כן, יהדות התורה רוצה משרות שם לאנשים שלה, האם זה באמת כל כך מתאים ליהדות התורה לשלוט ברבנות? זה מורכב. בסופו של דבר צריך לזכור שיהדות התורה עדיין אומרת, אלו לא הרבנים שלנו.

אפי טריגר:  אבל בוא נזכיר, שחר, שב-2015 אם אני לא טועה, או קצת לפני זה, כשנפתלי בנט עמד בראש ‘הבית היהודי’ וניסה להריץ את הרב דוד סתיו לרב ראשי זה לא הצליח לו.

שחר: אה, וגרוע מזה, צריך לזכור שהרב אלישיב היה אחראי והתערב כאב בית הדין הרבני בבחירת הרבנות וזה נגמר רע כשאחד הרבנים שהוא תמך בהם הורשע בשוחד. זה שיהדות התורה מתערבת, היא בהחלט מתערבת, אבל אני לא חושב שאם מישהו יגיד ליהדות התורה ‘קחי את המשרד הזה’ זה בסדרי העדיפויות שלה. האם זה משרד חשוב לה? משרד שיהיה לה נוח לקבל? לא, זה משרד מורכב לאידיאולוגיה שלה. היא הייתה אולי לוקחת אותו אם לא הייתה עליו מריבה כזו גדולה של אחרים.

אפי טריגר: אני רוצה לנצל את העובדה ששניכם איתי כדי לדבר על עוד עניין, נקרא לו עניין שהחילונים פחות מבינים בו. שרי, הרבה מאד אנשים מסתכלים על אותו אבי מעוז, יו”ר מפלגת ‘נועם’, שעומד להיות ראש הרשות ל’זהות יהודית’, סגן שר במשרד ראש הממשלה, הבנו שהתקציב יהיה 100 מיליון שקל פלוס 15 תקנים כפי שפרסם אתמול עמית סגל, כולל אחריות לקבוע אלו תכנים חיצוניים יכנסו למערכת החינוך, זו אחריות שנלקחה ממשרד החינוך. שרי, כיצד מסתכלים החרדים על אבי מעוז?

שרי: האמת היא שאבי מעוז הוא די פספוס מבחינתי, כי הוא שנה וחצי הסתובב במסדרונות הכנסת, נראה כדמות אפרורית, אבל! כשאתה מתחיל לחפור על אבי מעוז הוא נשא בהרבה מאד תפקידים ממשלתיים בעבר. נדמה לי שמכל חברי הכנסת היום, הוא מכיר הכי טוב את משרדי הממשלה מהצד של להיות מנכ”ל שלהם. הוא יודע הכי טוב איך המערכת עובדת, איך עובד משרד ממשלתי, איך עובדים האגפים. אני חושבת שכבר בבחירת הדברים שהוא ביקש לעצמו שמתי לב שהאיש הזה יודע מה הוא רוצה. הוא ממש ידע לשלוף את האגפים הנכונים שהוא רוצה אצלו, את התקציבים הנכונים, מה הוא רוצה. המשנה שלו ממש-ממש סדורה.

השקפת עולמו היא אולי הכי קרובה לחרדים אם אנחנו מסתכלים על סמוטריץ’ או בן גביר. הוא בן אדם שלא עולה להר הבית, הוא בן אדם שדעותיו בהקשר להלכה הן הכי דומות למפלגות החרדיות, למרות שאני יודעת שיש הבדלים בקטע ההשקפתי. מקובל לצבוע את החרדים בצבע אחד ואחיד, כאילו כל גוש הימין עם כיפות ולפעמים העומדים מהצד לא שמים לב שלכיפות האלו צבעים שונים.

החרדים, למשל, מאד נגד להתגרות בגויים, הם לא מזדהים עם מפעל ההתנחלויות גם אם לא יתנו לפנות שם, יש להם את הקטע של פיקוח נפש ולא להתגרות בגויים ועוד כל מיני ערכים שבהם הם שונים מאד בטח מבן גביר, אבל אפילו מסמוטריץ’. אבי מעוז קצת שונה מהמפלגות הימניות הקיצוניות, אני חושבת שלחרדים יהיה הכי קל להבין את השפה שבה הוא מדבר הגם שהוא ממש לא יהדות התורה.

אפי טריגר: כן, ברור. שחר אילן, נרגעת מדברי ההרגעה של בנימין נתניהו אתמול בראיון, על כך שלא תהיה פה מדינת תלמוד כלומר לא יהיו חוקי הלכה?

שחר: אני מוכרח לומר שהמעשים חשובים יותר מדיבורים ולמנות את אבי מעוז עם סגן עם מאה מיליון שקל, זה מעשה. יש שני דברים שצריך להגיד על אבי מעוז. זה ברור שהוא הסמן הקיצוני של הקיצוניות, וזה מטריד דווקא בגלל שהוא אדם מאד מוכשר עם המון ניסיון ביצועי. ודבר שני הוא שאבי מעוז הוא ממש מתנה למפלגות החרדיות וגם החרד”ליות כי פשוט הוא לדעתי יהפוך לסמל ההדתה.

אפי טריגר: סמוטריץ’ לידו ייראה מתון…

שחר: כן. ומאבקים יפרצו פה.