כמה זמן הממשלה החדשה תחזיק מעמד? זו התחזית של זאב אלקין

חרדים 10
|
א' כסלו התשפ"ג / 25.11.2022 10:03
השר הוותיק סבור ש”כל התרגילים לא יועילו. לא הפעם. הממשלה הזו תחזיק מעמד שנתיים־שלוש, לפחות. ולא אנחנו נפיל אותה, היא תקרוס מבפנים” • מדוע?

שר הבינוי והשיכון היוצא, זאב אלקין מהמחנה הממלכתי, משוכנע שהאופוזיציה לא תצליח להפיל את ממשלת נתניהו החדשה.

לפי של יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי הבכיר של ‘הארץ’, בטורו השבועי, בעוד יאיר לפיד נותן לממשלה “פחות משנתיים”, זאב אלקין פחות אופטימי. יש לו תזה, אותה הוא משמיע באוזני חבריו, השרים האורזים.

“הממשלה הזו הומוגנית. אי אפשר יהיה לאתגר אותה בכלים אידיאולוגיים, כפי שהם עשו לממשלתנו רבת הגוונים והניגודים”, אמר לבני שיחו.

“הם 64, אנחנו 56. בתוכנו יש שתי סיעות ערביות, 5 ו-5, שתמיד יהיו נכונות לשתף פעולה עם הקואליציה. כל התרגילים של מאבק שמאל מול ימין, פיליבסטרים ליליים בכנסת, תרגילי דחייה למיניהם, לא יועילו. לא הפעם. הממשלה הזו תחזיק מעמד שנתיים־שלוש, לפחות. ולא אנחנו נפיל אותה, היא תקרוס מבפנים”.

ומדוע הממשלה תקרוס מבפנים?

אלקין טוען: “לכל אחד מהשותפים שם יש בייס נאמן וקשיח, שמצפה ממנו לשמר את הממשלה עד לתום כהונתה. חוץ מלאחד. איתמר בן גביר. מעשית, בסיס הבוחרים שלו מונה שניים וחצי, גג שלושה מנדטים. האחרים שהצביעו לו הפעם, הם ברובם מהמיליה של הליכוד שהוא שכנע שבכוחו להחזיר משילות, להראות לערבים מי בעל הבית.

“שנתיים שלוש של כהונה כשר לביטחון הפנים, והוא יאבד אותם. הם חולות נודדים. יקרה לו בדיוק מה שקרה לליברמן עם ה’בלי נאמנות אין אזרחות’ (או 48 השעות לחיסול איסמעיל הנייה). כדי להחזיר אותם, הוא יהיה חייב לצאת לבחירות הבאות כאופוזיציונר ולא כחלק מהממסד. הוא יפרוש בזעם, יאשים את נתניהו הפחדן שהגביל אותו, שהצר את צעדיו, שלא נתן לו חבל”.

לדברי אלקין, בן גביר לא ירצה שיאמרו עליו שהוא פרחח, בעל פתיל קצר. הוא יבקש לצבור קילומטראז’ מיניסטריאלי. עד אז לדעת אלקין, על האופוזיציה יהיה לאגף את הקואליציה מימין. לא לייצר למרכיביה אויב משותף, משמאל.

“אנו רואים מה קורה איתם עכשיו, כשהם נשארים לבד. מתקוטטים בלי סוף. אם נלך על אסטרטגיית שמאל, הדבר בוודאי יחזק את לפיד כמנהיג המחנה, אבל את הממשלה זה יגבש. צריך להשאיר אותם לבד”.

אלקין מייעד תפקיד מרכזי לסיעתו, המחנה הממלכתי. “בפעם הזו הצביעו לציונות הדתית ולליכוד שמונה מנדטים שבסיבוב הקודם לא רצו להצביע להם. עליהם אנו נעבוד”. הוא אומר, “למחנה הממלכתי יש את פוטנציאל ההתחזקות הגדול ביותר”.

ורטר כותב: “על הסיפא שלו יש כמובן חולקים. לפיד בראשם. אבל המתווה הוא הגיוני. מובטחת לנו אופוזיציה מעניינת בעלת כמה ראשי חץ: יש עתיד, המחנה הממלכתי, רע”ם וחד”ש־תע”ל שימשיכו לשנוא זו את זו; מרב מיכאלי (העבודה) שכינסה השבוע בראשות הננו־מפלגה שלה ישיבת חירום, בנושא ‘הצלת הדמוקרטיה’, בניסיון מגוחך לתקוע דגל על ננו־גבעה שלא קיימת. היא תתקשה לקבל עליה את מרותו של לפיד. אולי איווט ליברמן ישתף פעולה עמו. תלוי ביום”.