לא יודע מה איתכם, אבל אני (תמים שכמותי) הייתי בטוח שעם אחידות שכזאת בקואליציה, שהיא הומוגנית כמו כדור ברזל, שכולם חושבים בה אותו דבר כמעט, הייתי בטוח שתקום כאן מיד ממשלה.
מן תחושה כזאת פיעמה בי, שהפעם מדובר באנשים עם להט, שבאים לעבוד ופחות חשוב להם בשמו של איזה כתר. אנשים שיבקשו בראש ובראשונה למשל את משרד החינוך שהוא הכי חשוב שיש, משרד שברוחו והנחיותיו בוראים דור עם תודעה ציונית יהודית ישראלית. הייתי בטוח שיבקשו לפני הכול בלי להתנות בגובה השררה ובהגדרתה, תקציבים לרווחה לעניי הארץ ולזקניה, יבקשו תקציבים לחולים חסרי היכולת.
במקום זה אנחנו שומעים צרחות, כמו "אדרוש העמדה של היועצת המשפטית לדין משמעתי", "צריך בג"ץ חלש", "פיסקת התגברות עכשיו מיד לפני הכול", "מיד לבטל את כל החוקים שחוקקה הכנסת הקודמת", "עונש מוות למחבלים", "מה שהיה לא יהיה יותר".
מה זה כל השטויות האלה, מישהו יודע? מישהו מבין? "ויהי כבואנה בית לחם ותהום העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי"???
וזה מעט מן המעט בו מפציצים אותנו חברי הכנסת החדשים מדי יום, עוד בטרם שיש בכלל ממשלה וחלום הימין לחזור ולמשול, שמומש והתגשם, והתגשם בגדול - עוד יכול להתפוצץ לנו בפנים בגלל משהו ישן ומקומם שרצינו לשכוח.
אותו "אגו" ארור, הנהו חוזר בגדול.
ודומה שבכל ההכרזות האלה אתה שומע את "רק לא ביבי" אבל במהופך, מן תמונת ראי למה שהיה לנו צנינים בעיניים, ומכריזים עכשיו דברים שלעולם לא יקרו כי אי אפשר שיקרו, במן להט מבהיל, כאילו היו לחוצים ימים רבים באיזה סיר לחץ שפתאום נפתח והם מרחפים באוויר החופשי ולא יודעים את נפשם מרוב נחת ותחושות נקם.
וכאזרח שבחר בקואליציה הנוכחית כי כנראה שלא רצה את הקודמת, ושהאמין שיבוא שלטון צנוע לשם שינוי, אני נבהל, כי אנחנו הבוחרים נדחקים שוב הצידה כמימים ימימה, עד שהנבחרים ימצו את תאוותם עד תום, ויותר חשוב עכשיו מי יהיה שר ואיזה, ומי יותר גבוה ממי ומי מושבו יבהיק יותר מחברו.
וכשהזדעזענו בשלטון הקודם לָמספר הרב של השרים, עם הלשכות הריקות ממעש והמשופעות בהוצאה כספית מיותרת, וקיווינו שהחרפה הזאת לא תחזור, אז הנה שוב מתנשאים מעלינו, ומצפצפים על האינטליגנציה שלנו ואשר היה הוא שיהיה והולכות להיות לנו, כדי לרצות את כולם, שוב לשכות של שרי מים ושמים ציפורים נודדות, ושרי תאום ושעמום, על חשבון הנדכאים שבעם, וחסרי הכל.
ו"נורבגיה" שקוממה אותנו אצל ה"שנוי" תתעצם שוב על חשבון משלם המיסים, וכל מפלגה תוכל להכניס במקום חמישה ח"כים "נורבגים" - שבעה.
ואנחנו מסתכלים מהצד, במחזה העוועים הזה ומחשבות נוגות עולות להאפיר את שמינו, תזכורת! ממשלה וכנסת נתונים לחסדיה של מטוטלת לאומית, ובוחרים חכמים שרואים ושומעים הכול, בעיקר זוכרים, ושלא חשוב להם מי יהיה שר ואיפה.
חשוב להם שתהיה ממשלה נאמנה לעמה, שתשרת את הציבור ששלח אותה לבית המחוקקים. ואם יש לכם רגע זמן להביט למטה אל קהל הבוחרים שלכם, אז נכון לרגע זה אנחנו קצת מאוכזבים. שתדעו.
