מנתונים שפרסמה היום (חמישי) חטיבת המחקר בבנק ישראל – ומבוססים על נתוני חברת סטורנקסט, המס על משקאות עתירי סוכר, שעליהם הוטל מס בגובה שקל לליטר, הוביל לצניחה בנפח הרכישות של יותר מ-30%.
לפי דיווח של סוניה גורודיסקי ב’ישראל היום’, בכל קטגוריית המשקאות הקלים – משקאות עם פחות סוכר, משקאות עתירי סוכר, משקאות עם ממתיקים מלאכותיים – נרשמה ירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש, לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות.
בניתוח חושבו השינויים ברכישת המשקאות הממותקים בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו.
בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 ש”ח לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים (“דיאט”) ומיצים טבעיים (להלן משקאות מופחתי סוכר).
בניתוח של בנק ישראל חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה).
השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 – התקופה שבה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו בשנת 2022 – לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020-אוקטובר 2021.
יצוין, כי בדצמבר 2021 הוחל פיקדון (בגובה 30 אגורות) גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5–5 ליטרים, העשוי אף הוא לצמצם את הרכישות.
בבנק ישראל אומרים כי בתקופה שלאחר הטלת המס, ניכרת ירידה חדה ברכישה של המשקאות עתירי סוכר, בד בבד עם עלייה ברכישה של משקאות מופחתי סוכר, ויציבות יחסית ברכישה של משקאות לא ממוסים.
הרכישה של משקאות מופחתי סוכר הושפעה משני כוחות מנוגדים: מחד, החלת המס פעלה להפחתת הרכישות (השפעת המחיר העצמי); מנגד, הוטל מס גבוה יותר על משקאות עתירי סוכר ולכן ירד המחיר היחסי לצרכן של המשקאות מופחתי הסוכר והגדיל את הביקוש אליהם (השפעת התחלופה).
הממצאים לעיל עשויים להעיד שהשפעת התחלופה הייתה חזקה יותר.