נקלעה לחובות, ביקשה למכור ‘דירה למשתכן’ והתחרטה. מה פסק בי”ד?

גרושה תושבת נתיבות שזכתה בהגרלה של ‘דירה למשתכן’ בעיר, עמדה להפסיד את הדירה בה זכתה כי הייתה חייבת 100 אלף שקלים לקבלן שבנה את הפרויקט. בנוסף היתה חייבת 50 אלף שקלים לבנק – ולכן לא יכלה לקבל הלוואה למימון התשלום לקבלן.

היא החליטה למכור הדירה למרות שעל פי כללי ‘דירה למשתכן’, היא חייבת להתגורר לפחות חמש שנים בדירה לפני שתוכל למכור אותה. היא הגישה בקשה למכירה חריגה ובינתיים מתווכת השיגה לה רוכשת.

כיוון שלא ניתן היה לערוך חוזה רכישה “למגירה” עד שתוכל למכור הדירה, סוכם כי הקונה תשלם לה מקדמה על סך 150 אלף שקלים לכיסוי החוב לקבלן ולבנק וכך לא תאבד את זכותה לדירה למשתכן, זאת במסגרת הלוואה פיקטיבית ל-5 שנים.

מועד ההחזר המלא נקבע למועד בו תוכל למכור הדירה, או עד שתקבל האישור החריג למכירה מוקדמת. להסכם ההלואה צורף נספח, לפיו למלווה זכות ראשונית לרכוש הדירה בסכום כולל של מיליון ו-30 אלף שקלים וגם תוכל בינתיים לשכור הדירה אותה רכשה על הנייר.

במעמד החתימה, הרוכשת קיבלה מפתח לדירה, התקינה בה מערכת מזגנים וביצעה שיפוצים בעלות של עשרות אלפי שקלים.

חמישה חודשים אחר כך, המוכרת קיבלה ממשרד השיכון, אישור למכור הדירה. עורכי הדין של הצדדים קבעו מועד לחתימת חוזה המכירה, אבל אז המוכרת התחרטה.

במהלך החודשים שחלפו עם גל התייקרויות מחירי הדירות גם בנתיבות, מחיר הדירה קפץ ב-200 אלף שקלים והמוכרת הציעה לקונה להחזיר לה ההלוואה ולוותר על זכות הראשוניות.

הקונה שכעסה על כפיות הטובה מצד המוכרת, כי בזכותה היא לא הפסידה את הזכות לדירה במחיר מוזל והיא חילצה אותה מהחובות – תבעה את המוכרת באמצעות הטוען הרבני אלעד אמסלם, לבית הדין לממונות של הקהילה החרדית בנתיבות.

טוען רבני אלעד אמסלם. צילום: יח”צ

בתביעה היא דרשה לקבל פיצוי על ביטול המכירה, החזר הכספים שהשקיעה בשיפוץ הדירה – וכמובן החזר מלא של ההלוואה. לחילופין היא תבעה לממש את זכות הראשוניות לרכישת הדירה במחיר שנקבע: מיליון ו-30 אלף שקלים.

בית הדין לממונות קיבל את טענות הרוכשת ופסק כי על מוכרת הדירה להחזיר מיידית את ההלוואה, לשלם פיצוי בסך 120 אלף שקלים למוכרת – ולאחר שייקבע מה עלות התקנת המזגנים והשיפוץ, היא תשלם גם עבור הוצאות אלה.

עוד נקבע כי מסכומי הפיצוי יקוצצו סכום השכירות שקיבלה הקונה במהלך התקופה.

עדיין נשארה פתוחה השאלה האםם המתווכת בעסקה שקיבלה עמלה בסך 40 אלף שקלים  – 20 אלף מכל צד, תצטרך להחזיר לצדדים את עמלת התיווך כי העסקה בסופו של דבר לא בוצעה במלואה מעבר לשכירות הדירה.