מנתונים עדכניים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי 72% מזכאי חוק השבות שהגיעו לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנת 2020 – עלו ארצה כצאצאי יהודים והם אינם יהודים בעצמם לפי הגדרת החוק.
לפי דיווח של קובי נחשוני באתר ynet, הגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו”ח מקיף, הסוקר את העלייה מאותן מדינות מאז תחילת שנות ה-90.
מנתוני הלמ”ס שנמסרו על ידי משרדי הממשלה ונכללים בדו”ח עולה, כי ב-30 שנות העלייה צנח בהתמדה שיעור היהודים מקרב העולים, מ-93% יהודים בשנת 1990 – ל-28% יהודים בלבד בשנת 2020.
בסך הכל עלו לישראל בתקופה של 30 שנות העלייה 1,124,822 איש – 64% מהם יהודים (כלומר, בנים לאם יהודיה או אנשים שהתגיירו).
מספר העולים הלא יהודים היה 402,797, ויחד עם צאצאיהם שנולדו בארץ, ובניכוי אלה שהלכו בינתיים לעולמם או עזבו את ישראל, עומד מספר אזרחי המדינה חסרי הדת עולי ויוצאי ברית המועצות לשעבר על כחצי מיליון איש.
ד”ר נתנאל פישר, חוקר עלייה וגיור שהדו”ח מבוסס, בין היתר, גם על מחקריו, אמר כי הנתונים מבטאים מגמה קבועה ומתמשכת של שחיקה באחוז העולים היהודים.
הוא הסביר כי הסיבה המרכזית לכך היא הירידה במספר היהודים החיים במדינות ברה”מ לשעבר.
“לאורך השנים, מרבית יהודי ברית המועצות עברו למקומות אחרים – רובם לישראל ומיעוטם למדינות אחרות (ארה”ב וגרמניה בעיקר)”, תיאר פישר. “נוצר מצב שפוטנציאל העלייה, כלומר רוב הזכאים לעלות ממדינות ברית המועצות, הם צאצאים של יהודים, ילדים, נכדים ונינים, שעולים גם הם ארצה. במבט לעתיד, ועל פי מגמה זו, גם בשנים הבאות הרוב המוחלט של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, בעיקר מרוסיה ואוקראינה, יהיו לא-יהודים”.
ד”ר פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מדגיש: “חוק השבות הוא למעשה חוק לעליית שלושה דורות וחצי (ולא רק שלושה), מכיוון שגם ניני יהודים זכאים לעלות עם הוריהם שלהם, כדי שלא להפריד משפחות”.
לדבריו, “כשמשפחה של לא-יהודים מדור שלישי עולה ארצה, למעשה גם הילדים הנינים עולים איתם, ומדובר במאות ואלפי ילדים”.
פישר טוען כי הנתונים חושפים “מציאות מטרידה” בה חוק השבות הפסיק למלא את תפקידו ההיסטורי להעלות יהודים ארצה, ולדעתו יש לבחון דרכים לשינוי המצב ובכלל זה לתיקון החוק.