אדוני, ב-29 ביוני, 1941, נכנסו כחמישים אלף אנשי איינצגרופן, אס.אס., גסטפו, וורמאכט וחיילים מצבא רומניה לעיר יאסי שברומניה, והורו לכשישים אלף היהודים שאכלסו את העיר להתקבץ בכיכר העיר.
בין האנשים הללו היה אחיו של סבא שלי מצד אימא – יוסף רוזנטל שמו. יוסף היה אז בן 35. והוא נראה חרדי. קפוטה, שטריימל, זקן, כיפה שחורה גדולה. כל המדים כולם. כשיצא תחת קני רובים מהבית הוא לקח עמו רק פריט אחד: את התפילין שלו. תפילין שקיבל בירושה מאביו, אותם קיבל בעצמו מאביו.
הוא היה מלווה באשתו ושלושה ילדיו, כאשר מסביב אחיו הגדול (סבא שלי), אימי, שהייתה אז בת שבע, וסבתי. אחד החיילים הרומנים אחז באחי סבי, משך בזקנו והוריד אותו על ברכיו. אז הוציא סכין קומנדו מנדן בחגורה, וגזז את זקנו ואת פאותיו של יוסף רוזנטל – לעיני משפחתו, אליה כוונו רובים. כשזיהה את התפילין עט עליהם כמוצא שלל רב.
הוא הפך והפך בתשמיש המשונה, ואז נטל את התפילין וכרך אותם סביב צווארו של דוד יוסף. הוא הידק את האחיזה סביב הצוואר, עד שנשימותיו של יוסף הפכו לחרחורי גסיסה. רגע לפני שיוסף הוציא את נשמתו בחניקה, הוציא קצין גרמני אקדח והוציא את דוד יוסף להורג ביריית אקדח בראשו לעיני שתי בנותיו ובנו, ואשתו. כולם, אגב, נשמדו בשואה במהלך השבועות והחודשים הבאים.
את התפילין שנותרו מלופפים סביב צווארו של דוד יוסף, שיחרר הקצין הגרמני ונטל אותם עימו. לפי הסיפורים הוא הוציא להורג בשיטה זו עשרות רבים של יהודים באותו הלילה.
אז תגיד, נתן: זה מה שאתה מאחל לחרדים? מוות כזה? כי מוות כזה כבר היה לנו. מסוג מוות כזה כבר סבל העם הזה שלנו מאות בשנים בכל רחבי העולם. ואם את זה אתה מאחל ליהודים שחיים היום בינינו, ונראים כמו שדוד יוסף ועוד מיליונים רבים נראו, אז אנטישמי זו מילה קטנה לתאר אותך.
קנייה ווסט, על עשירית מחומרת הדברים שלך, נמחק ומוקע ומסולק בפועל מכל תחומי עיסוקו, מאבד את פרנסתו ואת הונו, ונישא בפי כל כגזען מטונף, פרסונה נון גרטה, אידיוט ופסיכופט, וגם אנטישמי. אתה יודע, נתן, שבכל מדינה אחרת בעולם בה היית משמיע את הדברים שהשמעת אתמול היית מורחק מהחברה לצמיתות. לא מהעבודה. מהחברה. לצמיתות. אולי גם היה נפתח נגדך הליך פלילי. אבל במדינת היהודים אתה רק מושעה עד לבירור דבריך. צורה לנו. צורה לך.
אומר זאת כך, לסיכום: אתה אנטישמי, נתן. ולפני שאנו משתוללים על קנייה ווסטים כאלה, כדאי לנו להתחיל להסתכל פנימה, לאנטישמיות הפנימית. אצלנו ובתוכנו. כי עד שלא נקיא אותך ואת דומיך מתוכנו, לא תוכל להתקיים פה באמת חברה יהודית במדינה יהודית.
בשם יוסף רוזנטל. בשם מיליונים שמתו על קידוש השם. בשם עשרות אלפים ששפכו את דמם על הגנת מדינת ה י ה ו ד י ם, אני אומר לך נתן: הבושה שהמטת על עצמך בדבריך תהיה הדבר היחיד שיוותר ממך ומשמך. בושה גדולה על שמך. כתם בל יימחה. תתבייש. תתבייש. תתבייש.