בית חולים
כמות הטירוף המונפקת מפי כל מי שמזוהה עם השמאל הרדיקלי לנוכח הממשלה העומדת לקום, עולה על כל דמיון.
הביטוי הקיצוני לכך ניתן אך אתמול. אבל הר הגעש המילולי מוצא את ביטויו מאז בוקר היוודע התוצאות, מעל כל במה אפשרית על ידי כל מי שרק ניתנת לו האפשרות להתבטא באורח פומבי.
בראש ובראשונה, מדובר בנושא לטיפולם של פסיכיאטרים מדופלמים: אי ההכרה ואפס ההשלמה עם התוצאות של בחירות דמוקרטיות מתפרצת לכדי התנפלות וולגרית נטולת מעצורים כלפי כל מי שלא חושב כמותם או גרוע מכך, העז להצביע למחנה הלא נכון מבחינתם.
קל להתגולל על חייתיות מילולית שבאה לידי ביטוי נאלח בניאוץ הדברים הקדושים ביותר לעם סגולה. הכי מתבקש לבטא סלידה עמוקה מקשיש עלוב שהלקסיקון הדל שלו מתחיל ומסתכם בגידופים, קללות ונאצות. אבל עובדה היא שאין זו הפעם הראשונה שבה מי השופכין ניתזים מפיו בכוונת מכוון, ממוחו הקודח שהגה אותן וחשב הן על האותיות המחליאות והן על האינטונציה הבהמית.
ובדיוק כמו בפעמים קודמות, הנהלת גוף התקשורת אינה מקיאה אותו משורותיה לאלתר ולצמיתות, אלא אומרת די בהודעה חמורת סבר המביעה סלידה עמוקה מהמילים הקשות, מודיעה על השעייתו עד זימונו לשיחת בירור, ולאחר מכן תבוא ההרחקה המדומה לעוד שבועיים.
עצם העובדה שניבול פה בוטה כזה אינו נידון להרחקה טוטלית ופיטורין נטולי כל אפשרות לחזרה, בשום תנאי ובשום קונסטלציה, מעידה כי השקץ הזה הוא פרי ביאושים של קרקע אורגנית פעילה.
השדרן לא היה מעז לבטא את צחנתו בפומבי אילו ידע כי יסתכן בכך שיאבד לעד את עמדת השידור שלו. כשור נגח מועד, הוא מכיר היטב את אדוניו ויודע כי איש לא ישלחנו לרעות עד שיסתאב בביתו, הרחק ממגע כלשהו עם בני אדם. בתחנה יעדיפו לצבור יותר עניין ציבורי בכך שההשעיה תהיה זמנית בלבד. וכך עוד בטרם ישכחו הדיה, תשוב נביחתו להישמע באותה שעה ובאותו התדר.
יד אחת קושרת בין חילול התפילין בידי פעיל מרצ ביום הבחירות לבין הגידוף השטירמי שבקע אתמול מפי זקן אשמאי על גלי האתר. שתי ההשתלחויות הללו מבטאות את עומק אסקופת הדיוטה שאליה מסוגלים להידרדר אנשים כשהדבר היחיד במוחם הדל הוא שנאה תהומית ומשטמה עזה לאלו שיותר מדי מזכירים להם את סבותיהם ואבות סבותיהם.
מרצ, שהצמיחה משורותיה את אותה התנפלות חולנית, קיבלה את עונשה עלי אדמות, בתום ספירת הקולות כשהתברר כי הכנסת הנוכחית לא תאכלס בין כתליה את נציגיה.
גם התחנה שאיזרחה עד כה את המגדף עלוב הנפש ראויה לענישה על עצם הלגיטימיות שהעניקה עד כה למסית ומדיח בדמותו.
בית היוצא
כנראה שמראות הפכו למוצר נדיר ובלתי מצוי בשכונת רמת אביב בעיר העברית הראשונה.
אחרת קשה להבין כיצד הצליחה סיעת אומרי ההן של לפיד להנפיק אתמול הודעה כה תלושה שבה היא קובעת כי “זהו יום שחור לדמוקרטיה הישראלית בו ראש הממשלה המיועד סחיט בפני שותפיו”.
כמו לא היתה הסיעה הזו והעומד בראשה סחיטים בפני שותפים שהכריחו אותם לשחרר תקציבי עתק דמיוניים תמורת כל אחת מההצבעות שהתמיכה בהן היתה חשובה לממשלה היוצאת.
אילו היו לפיד וצייתניו טורחים להביט במראה בטרם ינסחו את ההודעה המרירה האמורה, היו בוחרים ניסוח אחר שלא היה מוציא אותם כה נלעגים.
מעולם לא היתה הסתמכות כה נמהרת על זכרונו הקצר כביכול של הציבור.
בית? חלומות!
אכזבה למפגיני בלפור וגם לשוהים המתוכננים בו.
השיפוצים אמורים להימשך במקום עוד כשנתיים. אם תרצו, עוד ביטוי לחלמאות הישראלית.