ביסמוט בערוץ 14: יש די תפקידים • שרי רוט: גנץ? הכל עוד יכול לקרות

ליטל שמש: תגיד, בועז ביסמוט, הליכוד היה מופתע כשדרעי ביקש את האוצר? או שיש פה איזה שהוא תיאום עמדות כדי להניע את דרעי מהתיק הזה?

ביסמוט: קודם כל תרשי לי לפתוח עם התמונות שראינו את ראש הממשלה הבא ולשעבר בנימין נתניהו מקבל את מלאכת הרכבת הממשלה, כלומר את המנדט, בבית הנשיא. אתה מסתכל על התמונות האלו ולא יכול שלא לומר ‘הללויה’. כלומר, חזרנו קצת לשפיות. להזכיר לך את השנים שעברנו ואת מערכות הבחירות ואת כל העברת המנדט, איזה כיף לראות שחזרה השפיות לארצנו.

עכשיו, לגבי המשא ומתן, את יודעת משא ומתן זה דבר נורמלי, יש דרישות לכל צד וצד, זה רוצה לשדרג את עצמו וזה רוצה תפקיד כזה, הדברים הם לגיטימיים והם בסדר גמור. אני מאמין שתוך כמה ימים הממשלה ההומוגנית תעבוד יחדיו, ומה שאת מגדירה כמאבק, תוך כמה ימים יעבוד יד ביד.

ליטל: בינתיים עושה רושם, בועז, שכל התיקים הבכירים הולכים לשותפות של הליכוד? ומה יישאר לליכוד?

ביסמוט: קודם כל, יש די והותר תפקידים, ואני חושב שכל תפקיד בממשלת ישראל הוא חשוב. בואי, אנחנו צריכים קצת להרגיע. קצת שכחנו מה זה לעבוד בשירות הציבורי, מה זה להיות חבר כנסת. כמובן שמי שהיה חבר כנסת שואף להיות שר, ומי שהיה שר זוטר שואף להיות שר בכיר, אלו דברים מאד-מאד טבעיים, ככה זה בישראל וגם בעולם כולו.

אבל לגבי התפקידים עצמם, אמרנו במהלך הקמפיין שאנחנו שואפים לשמור לעצמנו גם את האוצר וגם את הבטחון – שני תיקים שיש בהם הרבה מאד מה לעשות – באוצר יש גם הרבה מאד מה לתקן, אבל יש כמובן גם שותפים קואליציוניים ויש להם גם מה לומר. אני, כמובן, לא חבר בצוות המשא ומתן, כפי שאת יודעת היטב, אני לא איש של בשורות, אבל אין לי צל של ספק שאנשים טובים ישרתו את המדינה הזו בממשלה הבאה.

ליטל: מצטרפת אלינו גם שרי רוט, פרשנית פוליטית, יש פה תרגיל אולי, שנתניהו ודרעי עושים לסמוטריץ’, סביב תיק האוצר?

שרי: יש מצב. אני חושבת שכשאומרים אוצר מתכוונים לדתות, כשדרעי בעצם מעדיף את הפנים על האוצר. חשבתי על זה מהתחלה וזה הולך ומתחזק אצלי. כשהמאבק האמיתי יהיה בין דרעי לסמוטריץ’ דווקא לא סביב תיק הפנים, שדרעי חייב אותו בשביל הבחירות המקומיות הקרבות והולכות, אלא דווקא על תיק הדתות. ג’ובים, מינויים, רבני ערים, רבני שכונות – הדבר הזה הוא קריטי לדרעי, לרב יצחק יוסף כרב ראשי מאד חשוב להחזיר לאחור את חוק הכשרות של מתן כהנא, ובאמת להחזיר אחורה את כל מה שהוא רואה כנזקים שעשתה ממשלת השינוי.

הדבר הזה יעמוד בבסיס ההחלטות בסופו של דבר, אני לא רואה את דרעי לוקח את תיק האוצר. זה גם לא יריח טוב לבית המשפט, כמו שזה נראה לעין וכמו שכל כתב מתחיל מבין. כשהוא לקח את תיק הפנים בפעם האחרונה אמר בית המשפט: זה על קשקש, זה כפבע מפי התהום. ובאמת נתן לו את זה בהחלטה דחוקה. כשאז עוד היה מרחק מהעבירות שלו במשרד הפנים. כרגע מדובר בעבירות מס, אז לקחת את תיק האוצר? זה כבר לא יהיה קשקש, זה יהיה כמה קשקשים.

ליטל: אחד הדברים באמת שנמצאים לפתחה של הממשלה הזו היא פסקת ההתגברות. גם גפני אמר: “אנחנו הודענו לליכוד – בלי פסקת ההתגברות אין קואליציה, אין דבר כזה”. גם הרב יצחק יוסף אמר: “יעשו חוק שאין דבר כזה שבג”צ קובע. החוק יקבע שיש רבני שכונות אורתודוקסים וגמרנו. זהו. פה זה מדינה אורתודוכסית”. בועז, עושה רושם שפסקת ההתגברות היא ממש סלע המחלוקת הפעם? הליכוד יתעקש?

ביסמוט: יותר מזה, אנחנו אמרנו לכל אורך הדרך שאנחנו מחויבים לבצע רפורמות במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק. למען מערכת אכיפת החוק, למען הגברת אמון הציבור באותה מערכת, כך שזה לטובתה.  אני לא מבין את הפחד הגדול היום, את כל הסיסמאות האלו על ‘קץ הדמוקרטיה’. רחוק מזה, לא רק שזה לא קץ הדמוקרטיה אלא זה לטובת הדמוקרטיה. כי אם הציבור מאמין במערכת אכיפת החוק – אז רק הרווחנו.

עכשיו, כמובן, תגיע השאלה של המספר. ראיתי כותרת באחד העיתונים שדיברו כבר על 61, כבר ראיתי את הדרישות כאילו הכל כבר נקבע. אז אנחנו עדיין לא שם, בואו קודם כל נסיים את הרכבת הקואליציה, את הרכבת הממשלה, ולאחר מכן נטפל בכך. השותפים הקואליציוניים והליכוד מכירים האחד את השני, יש גם יחסי אמון בינינו, זו הולכת להיות ממשלה הומוגנית שתעבוד יחדיו. הדברים ייעשו, הרפורמות יבוצעו, שלב אחרי שלב. לא צריך לדאוג.

ליטל: שרי, אם דיברנו על חלוקת התיקים, האם סמוטריץ’ יקבל להערכתך את תיק הבטחון, או שזה יילך לאחד הביטחוניסטים בליכוד, אולי גלנט אולי אבי דיכטר?

שרי: קשה לדעת איך זה יסתיים, זו שאלה דומה להאם יקבל איתמר בן גביר את התיק לבטחון הפנים. תראי, אם היו שואלים את נתניהו ברגע של היותו לבד בחדר, עם יד על הלב ובלי שאף אחד ישמע – מה היית רוצה? מה היא ממשלת החלומות שלך? אני מניחה שהוא היה רוצה שאת כל התיקים יאיישו אנשים בליכוד, גג חרדים שפחות מתערבים לו בעניינים מדיניים ופחות מחפשים לנסוע לחוץ לארץ ולהצטלם עם מנהיגי עולם. אבל הכנסת, אנחנו יודעים, היא לא ‘תוכנית כבקשתך’. יחסית, הוא קיבל תוצאות שהן הכי ‘תוכנית כבקשתך’ שיכול להיות, ולכן לפעמים צריך לבלוע גלולות.

עכשיו, יכול להיות שאם הוא היה יכול להגשים באמת את כל חלומותיו, הוא היה פוזל למפלגות מהמשאל-מרכז. נניח, היה רוצה לראות אפילו את בני גנץ כשר בטחון שיעשה עבורו את העבודה.

ליטל: טוב, זה כרגע לא רלוונטי. 

שרי: אז קודם כל, אנחנו לא יודעים מה רלוונטי ומה לא. אני כבר למדתי בשנותי כפרשנית פוליטית שאין לדעת מה יכול לקרות ומה לא, וכל עוד נתניהו פוזל, וכל עוד יש על המדף אנשים מאוכזבים מכך שהם הולכים לשבת ארבע או אפילו ארבע וחצי שנים באופוזיציה – אזי הכל עוד יכול לקרות.

זה נכון שלפחות בשלב הראשון נראה שהוא יצטרך להקים ממשלת בזק צרה, ובכזו ממשלה הוא יצטרך לבלוע גלולות. האם הוא יבלע את הגלולה של סמוטריץ’ שר בטחון? האם נשיא המדינה יוכל לעכל את כל זה? ראינו שזה לא בא לו בקלות, הוא כבר הכניס היום לנתניהו את הקטע של המשפט, וזה יחסית נשיא שלא מתערב, אגב. האם הוא יעכל את זה שבן גביר השר לבטחון פנים? האם בכלל הוא עיכל את זה שהציונות הדתית כל כך גדולה? יש פה הרבה דברים קשים לעיכול, ואני כבר לא מדברת על גוש השינוי שפשוט יוצא בזעקות ‘או-אה מה קרה לנו’ עם מצג שחור. אני הולכת ברחוב ומרגישה כאילו גנבתי לגוש השמאל את האוכל מהפה.

ליטל: אני רואה שבועז רוצה להגיב…

ביסמוט: בעניין הזה של ‘קשה לעיכול’, אחרי מה שעברנו לפני שנה וחצי, מטעמים יש לנו כאן עכשיו.

שרי: הכל יחסי…

ביסמוט: נכון. וכאשר אמרת קודם לכן על התוכנית כבקשתך, הייתי אומר שזו תוכנית כבקשת הציבור.

שרי: טוב, זה נכון. בעצם כל בחירות הן תוכנית כבקשת הציבור, אלא אם כן בנט גנב מנדטים לא שלו…

ביסמוט: ולכן אגיד את הקלישאה, כל תפקיד בסוף יאוייש, בקשר למה שאמרת על גנץ, הציבור דיבר מאד ברור –  אנחנו מחוייבים לממשלת ימין על מלא וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות.