הפתעה בשקית: ‘לא נהיה פתטיים’ הצהיר האיש שהפך סמל לפתטיות

לא נהיה פתטיים, אמר זאב אלקין בבית הנשיא, בנמקו את הבחירה של הסיעה שייצג שלא להמליץ על איש לראשות הממשלה.

המונח הזה מרשים למדי, בייחוד כשהוא יוצא מפיו של אדם שפתטיות היתה לסימן ההיכר שלו במשך כל השנים האחרונות והן לא מעטות. זה מתחיל במרוץ הבלתי פוסק שלו בין מפלגות, משל הן היו אורחים מישראל שעליו ללוות לקרמלין כמתורגמן.

בכל פעם מחדש הזדעקה פתטיות מההתאזרחות שלו במפלגה. בכל פעם נראה היה כאילו המפלגה הבאה בתור היא לא אחרת משמו הנרדף. עד שבאה החציה המהירה, הפתטית, למפלגה הבאה. גם בחזיתה ניצב אלקין כמו נולד בה וגדל בתוכה ולא אך ברגע זה הסתפח אליה.

אבל אלו רק המתאבנים. בתווך הספיק אלקין לכסות את שטחי שלטי הענק בירושלים בחיוכו צחור השיניים. אלקין היה יותר ממשוכנע כי אחרי התנסות קצרה ולא מרשימה במיוחד בממשלה, אין ראוי ממנו להיות ראש העיר של הבירה. השכנוע העצמי הזה התגלה תוך זמן לא ארוך כפתטי. הוא אפילו לא עלה לסיבוב השני.

השלב הבא בתולדות הפואטיקה הפתטית של אלקין היה בתפקיד התקדימי שהואיל ליטול על עצמו באחת התחנות המיניסטריאליות היותר עלובות שלו את תפקיד שר המים.

אבל כששעט לממשלה הקודמת, זו שנוצרה בקומבינה נכלולית שטביעת אצבעותיו היתה ניכרת בה, דבק אלקין בתפקיד שר השיכון ומשוכנע היה כי הפעם ישלם נקם לציבור החרדי. כמו חברו החדש-ישן, ליברמן, לא ברור על מה יצא קצפו של אלקין ומי בדיוק שיסה אותו נגד הציבור החרדי.

כך או כך, האקט האלים שנקט בהנפת הכורת על פרויקט הדיור שנועד להקלת המשבר הקשה שהוא מנת חלקם של הזוגות הצעירים בציבור החרדי, לקה בראש ובראשונה בפתטיות. אלקין באמת היה משוכנע כי ההחלטה שלו כשר תישאר לעד וכי איש לא יוכל לשנות אותה. הוא באמת לא העלה בדעתו כי ממשלת כרעי התרנגולת שבה הוא חבר בכיר תיפול ותתמוטט, ובמקומה יבוא שלטון אחר שישים לאל את ההחלטות הדרקוניות של קודמו.

הפרק האחרון, בינתיים, במסכת הפתטית שהוא נמנה עם בכירי יוצריה מתנוסס מעל המרוץ המשותף שלו ושל שותפו סער עם בני גנץ, שר הבטחון הגרוע בתולדות ישראל, המחזר האולטימטיבי אחר יו”ר הרשות ומכחיש השואה.

בפתטיות אופיינית האמין אלקין שהליהוק של גדי איזנקוט יסחרר את הבוחר הישראלי ויביא גל של מנדטים. אלקין היה שותף מלא לקמפיין הפתטי שבראשו הסלוגן “ראש הממשלה בבטחון” על האיש שסיים איכשהו במספר דו ספרתי, מבלי שהתגבורת בדמותו תתרום ולו תזוזה אלקטורלית מינימלית.

אז לאחר שהמפלגה בכיכוכו נקלעה כבר בקדנציה הראשונה ליצירתה לאופוזיציה, נזכר אלקין להצהיר, קודם כל לעצמו, כי אל לו להיות פתטי.

ואז בא ההדרן: אלקין הביע דאגה רבתי מפני פסקת ההתגברות ושכח שבחיפוש קטן בארכיון ניתן למצוא את דבריו המתנוססים אך לפני ארבע שנים לאמור: “פסקת ההתגברות – הכרחית ודמוקרטית”.

פתטי כבר אמרנו?