יובל אברמוביץ’, סופר, מרצה ושחקן מצליח, פרסם מספר פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו, בהם מחה על תופעה המתפתחת בשנים האחרונות בישראל, כאשר יותר ויותר חוגגים את ה’האלווין’, חג בעל שורשים נוצריים שנחגג בעיקר בבריטניה ובצפון אמריקה.
אברמוביץ הבהיר, כי למרות שהוא חילוני הוא קודם כל יהודי ולא ברור לו מדוע צריך לאמץ את המנהגים והחג הזה.
הפוסטים גרפו אלפי לייקים, תגובות ושיתופים מצד רבים שכתבו כי גם הם מכירים את העניין. מגיעים אחרי תמונות ופוסטים של אנשים שכתבו על זה שהם חוגגים את החג הזה בכל מיני ערים ושכונות וכאמור בבתי הספר עם משחקי תלמידים וזאת בעידוד של מערכת החינוך וכן עם דלעות מחורצות, שלדים ורוחות וסלסלאות מלאות בסוכריות ושוקולדים. הם סיפרו עד כמה זאת חוויה וזה כיף.
בפוסט הראשון הוא כתב: “בסוכות ביקשתי מהבנות לקשט את הסוכה. הכנתי להן שלל ניירות צבעוניים, שדכן, נייר דבק, מספריים, והנחיות מלהיבות. כשחזרתי הביתה מצאתי רק שרשרת קטנה תלויה בלב הסוכה. ‘לא היה לנו כוח’, אמרו הילדות, שלרוב יש להן כוח להרבה דברים”, פתח.
“בערב סיפרה לי המתבגרת שמתארגנת בקרוב מסיבת ‘האלווין’ אצל חברה, ואיזה מזל שהכריסמס נופל על סופשבוע השנה ואפשר לעשות עוד מסיבה. במקביל קיבלתי הודעה בקבוצת הוואטסאפ של השכונה להתכונן עם ממתקים לקראת ה’האלווין’ המתקרב”.
אברמוביץ’ הוסיף: “אני לא אוהב הגדרות, אבל לצורך העניין אני תל אביבי-חילוני-עורך קידוש-מאמין גדול במסורת ובערכי התנ”ך, ונצבט לי הלב בכל פעם שאני נתקל בקידוש חגי האחר. כן, כריסמס זה ממש חג מגניב ומואר, אבל חנוכה הוא חג מואר ומגניב לא פחות. וגם פורים. וגם פסח. וגם ט”ו בשבט.
“כשהבנות שאלו אם נוכל לארח מסיבת האלווין בבית, השבתי שלא. זה לא חג שלנו, הסברתי, ואני לא רואה טעם לחגוג אותו בבית שלנו.
“יש מי שיאמרו מיד שאני לא מתקדם, פתוח ונאור. רק שתמיד יש לי תחושה עזה שהיהודים פשוט פוזלים לצדדים ורוצים את מה שיש לאחרים. מין רגשי נחיתות, כאילו החגים שלנו לא מספיק זוהרים. יש דבר כזה עמוד שדרה, ואשמח שלבנותיי יהיה אחד כזה, חזק.
“מעניין אם יש נוצרים או מוסלמים שכמהים כל כך לחגוג סוכות או חנוכה, או שרק היהודים כל כך כמהים למה שיש לאחרים?”.
כמה ימים לאחר מכן הוא פרסם פוסט נוסף, לצד תמונה של שיחה בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, בה התלמידים הוזמנו לחגוג את ה’האלווין’. “כל בית מקשט את דלת הכניסה לבית. אפשר שמישהו מבני הבית יפתח את הדלת לילדים המחופשים ואפשר להשאיר גם סלסלת ממתקים… מתחפשים ויוצאים לטייל בין הכתובות”.
אברמוביץ’ כתב לאלפי עוקביו: “למה, אלוהים, למה?! למה קבוצת הוואטסאפ של הכיתה מעמידה אותי במצב של אבא מסרב? למה אני צריך לחגוג חג לא לי?! לא זכור לי שבסוכות עודדו אותנו לבנות סוכה ביחד ולהזמין אושפיזין”, כתב.
“כן, הבנתי כבר מהסטטוס הקודם בנושא שזאת בסך הכל עוד סיבה למסיבה מבחינת אנשים. הלוואי והיו חוגגים באותה תשוקה והתלהבות את חנוכה הקרוב”.
הוא הוסיף פנייה אישית לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון: “אני יודע שזאת יוזמה פרטית של הורים ברחבי ישראל אבל נראה לי צריך דחוף שיעורים על עמוד שדרה”.
אברמוביץ’ מבהיר שלא מדבר בבעיה פנים תל אביבית. “אני אכן מתגורר בתל אביב אבל חברים וחברות שלי שמתגוררים בנתניה, כרמיאל ורמת-גן סיפרו לי שגם שם נערכו יוזמות דומות. אחת מחברותיי הקרובות התקשרה אליי ביום שבת לספר לי שהיא רואה ילדים מחופשים ברחובות רמת גן ותהתה אם יש משהו שהיא פספסה”.
הוא גם מכחיש את הטענות שמדובר בניסיון הדתה. “אין כאן שום הדתה משום שאני לא אדם דתי ואף רחוק מזה. כמו ישראלים רבים אני נהנה לטוס לחו”ל וכשאני, במקרה, טס בתקופת הכריסמס אני מתלהב כמו ילד מכל האורות והקישוטים בלונדון, פריז או ניו-יורק אבל לרגע לא חושב לחזור הביתה להקים לי עץ בסלון. רוצים לעשות שמחה בלב? אחלה! בואו תארגנו משחק ענק-גמד בכל רחבי ישראל”.
אתר חרדים 10 פנה למשרד החינוך בשאלה: “לאור העדויות הרבות על כך שהחג נחגג בעידוד המורים והמחנכים במסגרת בתי הספר. מדוע מדינת ישראל במוסדות החינוך הרשמיים שלה מעודדת פעילות כזאת? האם זה על דעת ההורים? האם הם מודעים לכך? מה נעשה בתגובה בעניין הזה?
ממשרד החינוך ביקשו שלא להגיב לכתבה.