למרות תיעוד: תוקפת חרדי בעיר העתיקה לא תועמד לדין וזה התירוץ

המשנה לפרקליט המדינה עו”ד ליאת בן ארי החליטה לדחות את ערר  חוננו – ולא להעמיד לדין את המחבלת שתקפה וחנקה  חרדי שצעד בעיר העתיקה בירושלים, וזאת חרף תיעוד התקיפה והודאת המחבלת • עו”ד אופיר שטיינר: “אוזלת-יד מוחלטת”

הפרקליטות לא תגיש כתב אישום נגד מחבלת שתקפה וחנקה יהודי בעיר העתיקה בירושלים, הפילה אותו וגרמה לו חבלה.

כך החליטה המשנה לפרקליט המדינה, עו”ד ליאת בן ארי, תוך שהיא מודיעה ליהודי שהותקף על סגירת תיק החקירה.

בעקבות ההחלטה על סגירת התיק הגיש הנפגע, באמצעות עו”ד אופיר שטיינר מחוננו – ערר.

הפרקליטות דחתה את הערר, בהתבסס על חלוף הזמן מהאירוע ובשל היות המחבלת פלסטינית המתגוררת מחוץ לקו הירוק – נסיבות שנטען כי יקשו על ניהול ההליך.

“בהתחשב בכך שהאירוע התרחש במאי 2019, לפני כשלוש שנים, ושקילת המשך מיצוי הליך פלילי תצריך זמן לא מבוטל נוסף, וכיון שהנילונה מתגוררת בשטחי יהודה ושומרון, נתון המקשה ככלל למצות הליך משפטי, לא מצאנו כי בשלב הנוכחי קיים יסוד להתערב בהחלטה על סגירת התיק”, לשון הפרקליטות.

אירוע התקיפה התרחש כאשר המחבלת, פלסטינית מיו”ש, התנפלה על חרדי שצעד בסמטאות העיר העתיקה בירושלים. היא לפתה את צווארו בשתי ידיה – בתנועת חניקה – כשהיא מאחורי גבו. החרדי, ‏שחש ‏בידיים ‏האוחזות ‏בצווארו, ‏נבהל ‏וניסה ‏להשתחרר ‏מאחיזתה ‏של‏ התוקפת תוך מאבק עימה, וכך נפל לקרקע ונחבל.

בשלב זה, ערבים עוברי אורח שהיו במקום סייעו למחבלת והרחיקו את היהודי מהמקום. היהודי הגיש תלונה במשטרה על התקיפה.

למרות שהתקיפה תועדה במלואה, ועל אף שהמחבלת הודתה בתקיפה בחקירתה, תיק החקירה נסגר בידי המשטרה. על סגירת התיק הגיש היהודי ערר.

בערר כתב עו”ד שטיינר כי מחומרי החקירה עולה שהתקיפה כולה תועדה במצלמות העיר העתיקה וכי התוקפת הפלסטינית הודתה שתקפה את היהודי ממניע גזעני אנטישמי.

“בטוח שהוא יהודי כי יש לו פאות ולבש כובע”, אמרה בחקירתה.

עוד ציין עו”ד שטיינר בערר: “התוקפת לא הכחישה בשום שלב את המעשים, לצד הבהרתה בתחילת החקירה, שזיהתה שמדובר ביהודי וכי ‘זכרה אותו’ במשך כברת הדרך שהלכו בסמיכות זה לזו”, מה שמחזק את המניע הגזעני בתקיפה.

בנוסף, מדגיש עו”ד שטיינר בערר את העובדה כי התוקפת צעדה אחר היהודי דקות ארוכות בטרם תקפה אותו וזאת בשל מראהו ולבושו: “התוקפת עקבה אחר יהודי בעל חזות חרדית, אחר שזיהתה אותו ככזה, כברת דרך, עד שהצליחה להתקרב מספיק על-מנת לשלוח שתי ידיים ולאחוז בצווארו תוך חניקתו, בלא כל כוונה לשחרר מאחיזתה בלי מאבק. רק ‏נפילתם ‏לקרקע, ‏בעקבות‏ תנועות ‏המתלונן,‏ הובילה ‏לשחרור צווארו מאחיזתה. ‏כל ‏זאת, ‏מבלי ‏שקדם ‏לאירוע ‏כל ‏סיג‏ ושייח ‏ביניהם,‏ אלא‏ אך ורק בשל היותו יהודי”.

בסיום הערר כתב עו”ד שטיינר לפרקליטות והסביר את חשיבות העמדתה לדין של התוקפת: “אין ‏להקל ‏ראש ‏באירוע במהלכו יהודי ‏שהלך ‏לתומו ‏ברחוב ‏הותקף ‏באלימות ‏אך ‏ורק ‏בשל‏ היותו ‏יהודי. ‏יש ‏למצות ‏עם ‏התוקפת את ‏הדין ‏- ‘למען ‏יראו ‏אחרים ‏וייראו’. ‏זאת, ‏מתוך‏ אינטרס ‏ציבורי‏ ראשון ‏במעלה – שמירה ‏על ‏ביטחון‏ הציבור ‏ומניעת‏ אירועים‏ אלימים‏ הנובעים‏ מתוך‏ מני‏ע גזעני-לאומני. סגירת ‏תיק ‏במקרה ‏חמור ‏שכזה ‏עומדת ‏בניגוד ‏לעמדת ‏המחוקק ‏אשר ‏לחומרת ‏המעשים,‏ ועלולה‏ לפגוע ‏בביטחון ‏האזרחים”.

עו”ד שטיינר מסר בתגובה לדחיית הערר: “נדהמנו לגלות כי עובדת היות התוקפת פלסטינית הגרה מחוץ לקו הירוק מהווה שיקול מכריע לאי-אכיפה של אירוע טרור אלים. נימוקי פרקליטות המדינה מעידים על אוזלת-יד מוחלטת. החלטה זו פוגעת בנפגע העבירה, באמון הציבור במערכת ובתחושת הביטחון”.