הבוקר (שני) הגיע הגראי”ל שטיינמן אל בית מחותנו הגר”ח קנייבסקי, כדי לנחם אבלים אחר פטירת בתו, הרבנית חנה שטיינמן ע”ה, אשת בנו הגאון רבי שרגא שטיינמן.
רוב הזמן ישב הגראי”ל ושתק, אולם בהמשך התקיים במקום דיון, בין שני גדולי ישראל, על קריאת שמע בנץ החמה.
בצאתו מהבית התבטא ראש הישיבה על כלתו: “הייתה אישה כשרה”.
החברותא של הגראי”ל, הגאון רבי משה יהודה שניידר, מספר כי צער גדול אופף את ראש הישיבה מאז פטירת כלתו, ומתאר כי כשנשאל ראש הישיבה מה לומר, הגיב: “כדי לומר משהו צריך לחשוב מה לומר – ולא סתם לדבר. אצל איש קל יותר לדבר ולומר, שהיה יושב ועוסק בתורה תמיד, אך אצל אישה צריך לחשוב מה לומר”.
לדבריו, כשסיפרו להגראי”ל התבטאויות שלה ביחס לבעלה, מהם עלה עד כמה העריכה אותו, הגיב ואמר כי זו מעלה טובה מאד שאישה מעריכה את בעלה.
הגראי”ל ציין גם כי על אף ייסוריה הנוראים, בכל זאת ביקשה מבעלה למסור את השיעורים בישיבה תמידים כסדרם, והתבטא: “דאס איז אזאך, דאס איז א זכות…”
כאשר סיפרו לראש הישיבה בשמה שהיות שפעמים רבות היו מבקשים ממנה לשאול שאלות את אביה וכן אצל חמיה, וקרה ופעם אחת שביקשו ממנה לשאול שאלה את אביה, אולם לא הספיקה לשאול אותו – והציעה את השאלה לפני הגראי”ל, באומרה: “מה זה משנה, הרי הכל זה תורה אחת…” – והצדיק הגראי”ל את טענתה.
הרב שניידר מתאר בעצמו את מעלותיה הרבות ומספר: “לא נוכל לשכוח כמה מסירות היה לה לחמותה הצדקנית, בפרט בימי חוליה הקשים. כמו כן שנים רבות היתה מכינה את פירורי הלחם לארוחות של ראש הישיבה וטרחה הרבה מאד עבור זה, לפורר ולשקול שיעורי כזית… וכן סידור וניקיון הבית להפליא כראוי לביתו של גדול הדור כלשונה, היה מרנין כל רואה”.
ופעם אחת קרה, מספר הרב שניידר, שראה הגראי”ל ששוטפת את הבית בימי חול המועד, ודרכו היתה כל השנים שלא לשטוף את הבית בחול המועד, מפני קדושת המועד, ושאל אותה הגראי”ל מדוע מנקה בחול המועד? השיבה: “אבא אמר שביתו של גדול הדור צריך להיות נקי, ומותר לשטוף גם בחול המועד”.