שעון חורף בישראל: בשעה 02:00 מזיזים השעון שעה אחת אחורה

שעון הקיץ תשפ”ב-2022 מסתיים הלילה, מוצאי שבת, ד’ חשון תשפ”ג אור ליום ראשון, ה’ חשון תשפ”ג, 30.10.2022.

בשעה 02:00 לפנות בוקר יש להזיז את המחוגים שעה אחת לאחור לשעה 01:00.

שעון החורף יישאר בתוקף עד הלילה שבין 23 ל-24 במארס 2023 – אור ליום שישי, ב’ ניסן תשפ”ג, אז יחל שוב שעון קיץ.

בעלי טלפונים שלא מכוונים על “זמן רשת אוטומטי” או משתמשים שאינם בוטחים במנגנון העדכון האוטומטי, יכולים לעדכן את השעה במכשיריהם באופן ידני.

מה המשמעות של שעון החורף?

העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013 .לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה (מהשעה 02:00 לשעה 01:00). זמן זה נקרא ‘שעון חורף’, והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל.

שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא ‘שעון קיץ’.

שעון החורף אינו מיועד רק כדי “להרוויח” שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך.

בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות בהן השמש מתחילה לזרוח, כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק.

מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.

מרגישים מדוכדכים ועייפים יותר בחורף?

בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין (מכונה גם “הורמון חושך”) הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.

גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור על פי מחקרים, באופן ישיר למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.

איך זה קשור לשעון החורף?

ב-30 באוקטובר, שעת הזריחה תהיה ב-5:35 ושעת השקיעה תהיה 17:26 ושעות האור הצפויות בתאריך זה הן 11 שעות ו-51 דקות. למחרת ב-31 באוקטובר, עם כניסת שעון החורף שעת הזריחה תהיה ב-5:56 ושעת השקיעה ב-16:51 ונאבד כשעת אור יום אחת (סך הכל 10 שעות ו-55 דקות שעות אור).

ביום הארוך ביותר בשנה ב-21 ביוני אורך שעות אור היום מסתכם ב-14 שעות ו-14 דקות, וביום הקצר ביותר בשנה ב-21 בדצמבר, אורך שעות אור היום מסתכם ב-10 שעות ו-3 דקות.

מהו השעון הלאומי?

• הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.

• המעבדה הלאומית לפיסיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות כמו: “כיפת ברזל”, מערכת ה-“חץ” ו”שרביט קסמים”.

• במעבדה הלאומית ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.

• בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. כתוצאה מחידוש הציוד דיוק הסטנדרט הלאומי עלה לרמה 1X10-14.

• פעם בארבעה שנים נציגי מדינות שחתמו על ההסכמים בינלאומיים מתכנסים ביחד לכנס הכללי הבינלאומי CGPM – General Conference of Weight and Measure כדי לקבל ולהצביע על החלטות בנוגע לסטנדרטים הבינלאומיים חדשים. הכנס האחרון התקיים ב-2018 בפריז בארמון ורסאי והוא יתקיים גם השנה באמצע חודש בנובמבר. ד”ר נדיה גולדובסקי, מנהלת מעבדת זמן ותדר של משרד הכלכלה תשתתף בכנס הזה כנציגה של מדינת ישראל. בכנס האחרון, נוספה שנייה נוספת שנקראה Leap Second לזמן הבינלאומי UTC על מנת לתאם את הזמן UTC עם הסתובבות כדור הארץ. הזמן הבינלאומי UTC מבוסס על 500 שעונים אטומיים שנמצאים ב-85 מעבדות לאומיות ברחבי העולם.